אי רובינזון קרוזו
| ערך מחפש מקורות | |
אי רובינזון קרוזו (בספרדית: Isla Robinsón Crusoe), ובשמו הקודם מאס א טיירה (Más a Tierra), הוא אי געשי השייך לארכיפלג של איי חואן פרננדס הצ'יליאנים, הממוקמים בדרום האוקיינוס השקט, כ-640 קילומטר מערבית ליבשת אמריקה הדרומית.
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 33°38′29″S 78°50′28″W / 33.641388888889°S 78.841111111111°W |
| שטח | 47.93 קילומטר רבוע |
| רוחב | 7 קילומטר |
| גובה מרבי | El Yunque Hill |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
צ'ילה |
| אוכלוסייה | 1,083 (2014) |
| אזור זמן | UTC-6 |
| עיר ראשית |
סן חואן באוטיסטה |
| על שם |
רובינזון קרוזו |
| מגלה |
חואן פרננדס |
| תאריך גילוי |
1574 |
 | |
  | |
.jpg)
גאוגרפיה
עריכההאי, שגודלו כ-50 קמ"ר, הוא האי המאוכלס היחיד בארכיפלג. רוב אוכלוסייתו, כ-1,100 נפשות, מרוכזת בכפר אחד הממוקם בחופו הצפוני של האי. כלכלת האי מתבססת בעיקר על דיג, ייצוא של סרטנים ותיירות.
האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לאירופאים לראשונה בשנת 1574 על ידי המלח הספרדי חואן פרננדס, בעקבות גילויו האי זכה תחילה לשם "אי חואן פרננדס".[1] בשנת 1704 ננטש על האי מלח צעיר בשם אלכסנדר סלקירק, אשר שרד לבדו על האי במשך חמש שנים עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה לרומן "רובינזון קרוזו", מאת הסופר דניאל דפו, שפורסם לראשונה בשנת 1719. במהלך המאות ה-17 וה-18 שימש האי כמקור מסתור לשודדי ים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה טובעה אניית הצי הגרמנית דרזדן באחד ממפרציו של האי, בימינו מהווים שרידיה מקור משיכה תיירותי לצוללים.
בשנת 1966 שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממאס א טיירה ("קרוב ליבשת") לרובינזון קרוזו, בשל שיקולים תיירותיים. ב-27 בפברואר 2010 נפגע האי מגלי-צונאמי בגובה של כחמישה מטרים שנוצרו בעקבות רעידת האדמה בצ'ילה. חמישה בני אדם נהרגו ורוב הכפר נהרס.
האי, כמו כל הארכיפלג, הוכרז על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית והוא מהווה את מקום הגידול של כ-104 מינים של בעלי חיים וצמחים אנדמיים.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Timothy Severin, In search of Robinson Crusoe, Basic Books, 2002, עמ' 23, ISBN 978-0-465-07698-7
