הגנים התלויים בבבל
הגנים התלויים בבבל הם אחד משבעת פלאי תבל העתיקים, על אף שקיומם טרם התגלה ארכאולוגית. נקראים גם 'הגנים התלויים של סמירמיס'. עדות על קיומם עולה מכתבים וממחקרים ארכאולוגיים שחוברו לאחר שהגנים נעלמו מן העולם. היסטוריונים יוונים כדיודורוס סיקולוס וברוסוס מתארים את הגנים כאתר מדהים ויוצא דופן ביופיו, אולם בתיעוד הבבלי אין אף אזכור לגנים אלו.
לפי ההשערה המקובלת, המלך נבוכדנאצר השני (604 לפנה"ס-562 לפנה"ס) בנה את הגנים על גדת הפרת. עצי הגן נבנו על גבי טרסות, ולפי האגדה נועדו להזכיר לאשתו, הנסיכה אמיטיס ממדי, את הנוף ההררי של מולדתה. יש המייחסים למלכה סמירמיס את בניית הגנים.
המדרגה העליונה הייתה בגובה 25 מטרים מעל פני הקרקע והגנים נראו כאילו הם תלויים באוויר, ומכאן שמם. הגנים הושקו במי נהר פרת, באמצעות מערכת השקיה שנחשבה למתוחכמת, ככל הנראה בורג ארכימדס. הגנים נשמדו בסדרת רעידות אדמה לאחר המאה השנייה לספירה.
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר דניאל[1]מתואר חלומו של נבוכדנצר בו הוא רואה עץ ענק המגיע לשמיים. כפתרון לחלום אומר לו דניאל שהעץ הוא נבוכדנצר עצמו. יש שרואים[2] בכך רמז תנכ"י לגנים התלויים שנודעו למרחוק והביאו לנבוכדנצר פרסום רב.
בכתבים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזכור הראשון לגנים אלו נמצא בכתבי ברוסוס (המאה השלישית לפנה"ס), כהן בבלי מהשושלת הכלדית (ממנה בא נבוכדנאצר). סבורים כי זהו המקור לכתבי ההיסטוריונים היוונים מאוחר יותר.
יש ארכאולוגים הסבורים כי גילו לאחרונה את הגנים התלויים במהלך חפירות בעיר העתיקה בבל בעיראק[3], לטענתם הגנים נמצאו כנראה סמוך לארמון המלוכה.
לעומתם יש הסוברים כי התיעוד היווני הרב בנוגע לגנים, שגה והחליף את המקום עם העיר העתיקה נִמְרוּד, שם נמצאו חרסים רבים בהם ציורי הגנים ותיאורם, כולל תיאור בורג ארכימדס להעלאת המים וכן תיאור דיפון הגנים בקירות סלע עצומים, תיאור שאינו מתאים לבבל העתיקה, בה לא נמצאו סלעים כלל. אחרים מציעים את הגנים של סנחריב מלך אשור בשנים 705-681 לפנה"ס שאכן נמצאו גנים בכניסה לארמונו על גדת החידקל.
תיעוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגן היה 100 אמה ארכו ומאה רחבו, בנוי במדרגות כך שדמה לתיאטרון. קשתות נבנו מתחת למרפסות אלו, שהחזיקו את מלא משקל הגן הנטוע. בראש הקשתות ניתנו קורות אבן, ט"ז אמות ארכן, ומעליהן שכבת סוף טבולה בזפת, ושתי שכבות לבנים אפויות מחוברות בטיט, ולבסוף שכבת עופרת למניעת חדירת הלחות. על גג זה הושמה שכבת עפר שעוביה נתנה לגדול שבעצים להשריש ולצמוח. זו הצמיחה כל זרע והייתה מלאה בכל סוגי העצים והעשבים. ומכיוון שהמרפסות נבנו במדורג, זו מעל זו, נבנו בהן תעלות במקום בו היו חשופות לשמש, תעלות שקיבלו את המים אשר הועלו בכמויות אדירות בעזרת בורגי מים, אף שאיש לא יכל לחזות בכך מן החוץ.
— ההיסטוריון דיודורוס סיקולוס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דליה אלברג, מחקר: הגנים התלויים של בבל היו בכלל בנינווה, באתר הארץ, 6 במאי 2013- יורם כהן, הגנים התלויים של בבל - מיתוס או מציאות?, אודיסאה 22, ינואר 2014
- מודל תלת־ממדי של הגנים התלויים - The Only Progress is Human
- הגנים התלויים בבבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הגנים התלויים בבבל, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שבעת פלאי תבל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
| הפירמידה הגדולה של גיזה | הגנים התלויים בבבל | פסל זאוס באולימפיה | מקדש ארטמיס | המאוזוליאום בהליקרנסוס | הקולוסוס מרודוס | המגדלור באלכסנדריה |
בקרת זהויות  |
|
|---|