טרסה
טֶרָסָה, או מדרגה חקלאית, היא שיטה לעיבוד חקלאי של קרקע בצלעי הרים וגבעות. מי הגשמים יורדים מההר, עוברים ממדרגה למדרגה, וכך משקים את כל הגידולים שבטרסות.
לצורת חקלאות זו שלוש סיבות עיקריות.
- אוכלוסיות מהגרות שהגיעו לאזורים מיושבים גילו כי אדמות העמקים והמישורים כבר מעובדות על ידי התושבים המקומיים ולכן נאלצו לעלות במעלה ההר.
- אוכלוסייה שחיפשה מקום קל להגנה עלתה אל ההרים, ונאלצה להתאים את עצמה לחקלאות הררית.
- אזורים הרריים (למשל רכסי ההימלאיה) לא אפשרו חקלאות אחרת.
במדרונות הרים תלולים, הקרקע עלולה להיסחף מטה עם מי הגשמים. במטרה למנוע את הסחף, באזורים הרריים רבים ברחבי העולם בנו התושבים שורות של מדרגות בהר. הם סיקלו אבנים מהמדרון והשתמשו בהן כדי ליצור שורות של מדרגות בבנייה יבשה. הבנייה היבשה מאבני גוויל הייתה זולה במיוחד וכן אפשרה את חלחול המים ברווחים שבין האבנים. אי הצטברות מים חשובה כדי למנוע את התמוטטות המדרגה. את הגידולים החקלאיים פורסים על פי קווי גובה טופוגרפי ושיפוע הקרקע. בהתאם לאפשרות להכניס מיכון או בעלי חיים לחלקה ולרוב ינצלו את המדרגות עד המקום בו ניתן לבצע עיבוד חקלאי לגידולים עוצרי סחף (גידולי שורש ועצי פרי) או גידול אורז. המרחב שמעל שטח העיבוד ישמש למרעה.
לרוב, החקלאים מעבדים את חלקות האדמה הקטנות שהתקבלו בעבודת ידיים אם כי יש מקומות בעולם בהם נעשה שימוש בבהמות משק לצורך עיבוד זה, ובאירופה נעשה שימוש ב"אגריה" שהוא כלי ממוכן לעיבוד חקלאי בעל שני גלגלים המוחזק בידית הפעלה. היבולים מהחלקות הקטנות לא מרובים, אך מספיקים לצורכי החקלאי ומשפחתו. לכן, שיטת הטרסות מתאימה יותר למשק אוטרקי ולא תמיד ניתנת לשימוש במשק חקלאי מודרני.
בשל צורת בנייתה, מדרגה חקלאית יכולה להשתמר זמן ארוך ללא תחזוקה שלה. כך, במקומות רבים בהרי ישראל קיימים עד היום שרידי מדרגות חקלאיות. בכפרים ערביים מסוימים בארץ קיימות מדרגות חקלאיות המעובדות גם כיום.
חקלאות טרסות בהר הארץ-ישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרסות חקלאיות קדומות הבנויות אבן מאפיינות את אזור ההר בחבל הים תיכוני בישראל. הקמת המבנים ההנדסיים הללו שינתה לחלוטין את אופיו הטבעי של האזור והפכה שטחי טרשים וחורש לשטחים מעובדים אגב השקעת עבודה עצומה. הפיכת חלקים נרחבים של מורדות ההרים לשטחי חקלאות העלתה את כושר הנשיאה של האזורים ההרריים ואפשרה את התפתחותם של כפרים ואף ערים במרחב ההררי.[1] על פי הערכתו של צבי רון, טרסות מכסות כ-56% מהשטחים הפתוחים באזור הרי ירושלים.[2]
על אף היקפן הרחב של הטרסות, טרם התגבשה תמימות דעים באשר לתאריך בנייתן. פינקלשטיין הציע שראשיתן כבר בתקופת הברונזה התיכונה בארץ ישראל; טרסות מתקופה זו התגלו גם בצפון מזרח עבר הירדן. חוקרים אחרים הציעו כי הטרסות, בחלקן או ברובן, מקורן בתקופת הברזל שהיא תקופת המקרא. לפי מחקרם של גיבסון ואדלשטיין, הטרסות באזור ח'רבת א-ראס נבנו בתקופת הברזל ב' (ימי ממלכת יהודה), בעוד הטרסות בעין יעל נבנו בימי הבית השני ובתקופה הרומית. גיבסון סבור כי לא הייתה פריסה נרחבת של טרסות לפני המאה ה-8 לפנה"ס. לפי ד"ר ג'ון זליגמן מרשות העתיקות, הטרסות הגיעו לשיא התפשטותן בתקופה הרומית והביזנטית.[2] יומני דרך מהתקופה העות'מאנית מספקים עדות לכך שבאותה התקופה טרסות רבות כבר היו הרוסות ונטושות. בשנת 2014 פורסם מחקר על הטרסות ברמת רחל שנעשה בשיטת ה-OLS, המאפשרת למדוד את המועד האחרון שבו גרגרי הקוורץ שבחומר מסוים נחשפו לאור השמש. רוב הדגימות במחקר זה תוארכו לתקופה הממלוכית והעות'מאנית,[3][4] אך לא ברור אם שיטה זו מאפשרת להבחין בין מועד בניית הטרסות לבין תיקונן ושיקומן בתקופות מאוחרות יותר, שאולי השפיעו גם כן על חשיפת גרגרי האבן לאור.[2]
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באדריכלות, טרסה היא מעין מרפסת רחבת ידיים שרצפתה מהווה את תקרת הקומה שמתחתיה. טרסות כצורה אדריכלית נמצאות על פי רוב בדירות גג ובמבנים מדורגים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
טרסות אורז בסין -
טרסות בווייטנאם -
טרסות בהודו -
-
טרסות בדרך לירושלים -
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על טראסות באזור מעיינות הסַטָּף, סמוך לירושלים (אורכב 17.06.2008 בארכיון Wayback Machine), באתר של מושב אבן ספיר
- על הסטף, בו ניתן לראות שחזור של חקלאות הררית, באתר קרן קיימת לישראל
ניר חסון, אבותיהם, ולא אבותינו, הם האחראים לנוף הירושלמי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2016
בונים טרסות לניצול הקרקע, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1958 (התחלה 3:45)- טרסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראשיתה של חקלאות הטראסות העתיקה בהרי יהודה: תיארוך ארכיאולוגי ונומרי, באתר GOV.IL
- ^ 1 2 3 צבי רון, אבשלום שמואלי, דוד גרוסמן ורחבעם זאבי (ע), התפוצה של המדרגות החקלאיות בהרי ירושלים, יהודה ושומרון: פרקים בגיאוגרפיה יישובית, מוקדש לזכרו של אברהם יעקב ברור, ירושלים: כנען, תשל"ז, עמ' 210–229
- ^ Yuval Gadot, Uri Davidovich, Gideon Avni, Yoav Avni, Michal Piasetzky, Gala Faershtein, Dan Golan, Naomi Porat, The formation of a Mediterranean terraced landscape: Mount Eitan, Judean Highlands, Israel, Journal of Archaeological Science: Reports 6, 2016-04-01, עמ' 397–417 doi: 10.1016/j.jasrep.2016.02.028
- ^ Uri Davidovich et al, , Archaeological investigations and OSL dating of terraces at Ramat Rahel, Israel, Journal of Field Archaeology, 3 37, 2012, עמ' 192-208 doi: 10.1179/0093469012Z.00000000019
