כביש 6
 | |
 | |
| כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | כביש חוצה ישראל, דרך יצחק רבין |
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש אורך |
| כביש מהיר | ממחלף שוקת עד מחלף בית קמה, ממחלף מאחז עד מחלף עין תות, ממחלף אליקים עד מחלף סומך |
| כביש אגרה | ממחלף שורק עד מחלף עין תות, ממחלף יקנעם עד מחלף תל קשיש, ממחלף שער העמקים עד מחלף גבעות אלונים |
| אורך | 200 ק"מ |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | שלומי, נהריה (כברי), עכו (בית העלמין), שפרעם, קריית אתא, קריית טבעון, יקנעם עילית, חריש, טייבה, ראש העין, כפר סבא, פתח תקווה, שהם, רמלה, קריית גת, רהט, להבים, לקייה, מיתר, נאות חובב, עיר הבהדים, רמת בקע, ירוחם. |
| נקודת התחלה | מחלף שוקת |
| נקודת סיום | מחלף סומך |
|
6cn | |
 מצב כביש 6 כיום. חלקו מצפון למחלף סומך ומדרום למחלף שוקת נמצא בסלילה. | |
.jpg)
.jpg)
כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא הכביש המהיר הארוך בישראל, המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ולחלקו הצפוני של כביש 40. בשנת 2019 היה אורכו של הכביש 200 קילומטרים[1] ממחלף שוקת בדרום ועד מחלף סומך בצפון[2]. במסגרת קטע 21[3] בדרום והקטע הצפוני העתידי יהיה אורך הכביש כ-261.2 ק"מ.
כביש 6 הוא כביש אגרה בקטעים בין מחלף שורק למחלף עין תות, בין מחלף יקנעם למחלף תל קשיש ובין מחלף שער העמקים למחלף גבעות אלונים.
בארבעה קטעי כביש הנסיעה היא חינם: בדרום - דרומית למחלף שורק, ובצפון (חלקים מכביש 70 לשעבר) - בין מחלף עין תות למחלף יקנעם, בין מחלף תל קשיש למחלף שער העמקים ומצפון למחלף גבעות אלונים.
מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון ישראל ודרומה למרכז הארץ כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין, בניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4), וכן עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה, על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין-מכבים-רעות, מיתר, כוכב יאיר-צור יגאל) לשאר חלקי המדינה.
כביש זיכיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת כביש 6 בוצעה במסגרת פרויקט BOT (בנה-הפעל-העבר) במסגרתו חברת דרך ארץ כזכיינית שנבחרה על ידי המדינה, הקימה את הכביש, מימנה את הקמתו ומתפעלת אותו למשך תקופה קבועה מראש (עד 18 ביולי 2028[4][5], ולאחר מכן עד 2032[6]), בעוד חברת חוצה ישראל משמשת כרשות הממונה מטעם המדינה לתכנון הכביש ולפיקוח על עמידת הזכיין במחויבויותיו. בתקופת הזיכיון נקבע סכום מינימלי שאותו הזכיין אמור לקבל במסגרת תפעול הכביש מדמי מנוי. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכום משלימה הממשלה אחוז מסוים מההפרש. רשת ביטחון זו הופעלה מספר פעמים עד 2007.
מלבד ההשקעה הפרטית של כשלושה עד ארבעה מיליארד שקל מכספי הזכיין, השקיעה מדינת ישראל באמצעות חברת חוצה ישראל בתכנון הכביש, פינוי התוואי, רכישת שטחים ועוד. בשנים 2000 עד 2003 הושקעו בכביש כחצי מיליארד שקל. חוץ מההשקעה הישירה, הממשלה מימנה את בניית כבישי הרוחב שמזינים את התנועה לכביש 6 וכן את קטעי ההמשך. קטעי ההמשך שנבנו במימון המדינה (בדרום, בין מחלף שורק למחלף מאחז) אינם כבישי אגרה, בשלב זה. גם על מקטע הכביש שבין המחלפים דניאל ובן-שמן לא נגבית אגרה.
כביש 6 חוצה צפון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2015 נחתם עם חברת שפיר הנדסה ותעשייה הסכם הזיכיון להקמה, הפעלה ואחזקה של קטעים 3 ו-7 המכונה "כביש 6 צפון", כאשר צו תחילת העבודות ניתן בדצמבר 2015[7]. משך תקופת הזיכיון יהיה כ־34 שנים הכוללת את תקופת ההקמה[8], כלומר בשנת 2049 יעבור הכביש לידי מדינת ישראל. לצורך בניית הקטעים הוקמה חברה דרך נוף נתיבי הצפון בבעלות של שפיר הנדסה. לצורך תפעול ותחזוקה הוקמה חברה "כביש 6 חוצה צפון" בבעלות משותפת של שפיר הנדסה, קרן נוי ולאומי פרטנרס[9].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעיון הכביש נהגה כבר בסוף שנות ה-60, בגיבוש תוכנית אב לכבישים במשרד הפנים, בהובלת ד"ר אלישע אפרת[10]. בשנת 1976 הוא כבר הוכנס לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 3 ובהמשך לתמ"א 31), אולם לא נעשה כמעט דבר עד סוף שנות ה-80. בספטמבר 1989, הציג לראשונה שר האוצר שמעון פרס את התוכנית לסלילת הכביש[11]. בקיץ 1992 החליטה הממשלה בראשות יצחק רבין על הקמת הכביש, באמצעות שותפות ציבורית-פרטית[12]. לאורך התוואי המדינה החלה לבצע מספר הפקעות אלא שבשנת 1998 המדינה הפקיעה אדמות בכפר אל רוחה הסמוך לכפר קרע. המדינה הציעה פיצויים לבעלי הקרקעות הערביים, ואלו נענו ברובם יחד עם ראשי הרשויות בואדי עארה, מלבד שייח ראאד סלאח שהנהיג מחאה אלימה כנגד ההפקעות באל-רוחה יחד עם מיעוט מבעלי הקרקעות, אך למרות מחאתו ההפקעות הושלמו. העבודות על הקטע המרכזי, באורך 87 קילומטר, ממחלף שורק עד מחלף עירון החלו על ידי הזכיין בנובמבר 1999 והוא נחנך בשלבים עד שנת 2004. הקטע בין מחלף נחשונים למחלף אייל היה הקטע הראשון שנחנך, ב-4 באוגוסט 2002. באוקטובר 2002 נחנך הקטע ממחלף בן שמן למחלף נחשונים בכיוון צפון ובינואר 2003 החלה גביית האגרה עבור שימוש בכביש. במאי 2003 הורחב הכביש דרומה עד מחלף נשרים וביולי עד מחלף שורק. באוגוסט 2003 הורחב הכביש צפונה עד למחלף ניצני עוז ובינואר 2004 הושלם הקטע המרכזי עם חנוכת הקטע ממחלף ניצני עוז למחלף עירון.
בסוף 2007 נפתח לתנועה קטע חדש בדרומו של הכביש, בין מחלף שורק ומחלף קריית גת (קטע 19). קטע דרומי נוסף, בין מחלף קריית גת ומחלף מאחז (קטע 20), נפתח באמצע שנת 2008. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה קטע בצפונו של הכביש (קטע 18) המחבר בין מחלף עירון ומחלף עין תות. סלילת הקטע החלה לאחר פסיקת בג"ץ בנוגע לפגיעה בסביבה. עם התקדמות עבודות הסלילה נתגלו קברים על תוואי הכביש. העבודות הופסקו עקב מחאה חרדית וחודשו תוך הסטת תוואי הכביש.
בשנת 2011 החלו עבודות להרחבת הקטע בין מחלף בן שמן למחלף נחשונים משני נתיבים לשלושה לכל כיוון: במחצית הראשונה של שנת 2012 הסתיימו העבודות בין מחלף נחשונים לגבעת כ"ח, ובדצמבר 2012 הסתיימו העבודות בין גבעת כ"ח למחלף בן שמן. בנובמבר 2012 החלו העבודות להרחבת קטע מחלף ניצני עוז-מחלף באקה-ג'ת והן הסתיימו בחודש מרץ 2014. בדצמבר 2014 נחנך נתיב נסיעה שלישי בשני הכיוונים בין מחלף באקה-ג'ת למחלף עירון[13]. הרחבת הכביש הפחיתה את העומס בשעות השיא.
ביולי 2011 פרסם משרד האוצר את המכרז הבינלאומי לתכנון, הקמת, הפעלת ואחזקת החלקים הצפוניים של הכביש. למכרז הוגשו מועמדויות על ידי שבע קבוצות[14]. בחודש יולי 2013 נבחרה חברת שפיר הנדסה כזוכה במכרז להארכת הכביש, בהשקעה בסכום של כשני מיליארד שקל. החברה התחייבה לביצוע הפרויקט בפרק זמן של 40 חודשים לכל היותר, ולאחריו תקבל את הכביש לתקופת זיכיון של 34 שנים. נכון לסוף מרץ 2019 קטע 7 וקטע 3 נפתחו לתנועה.
בינואר 2015 שודרג הקטע של כביש 31 בין מחלף להבים למחלף לקייה שכיום משמש את כביש 6[15]. הקטע קושר לחלק הצפוני של כביש 6 כעבור כמה חודשים שבהם כביש 31 קישר בין המקטעים.
בספטמבר 2015 נפתחו לתנועה שני קטעים. האחד ביטל את העיקול בכביש 40 שבצומת קמה ונסלל לאורך כשלושה קילומטר כקטע משותף לכבישים 6 ו-40. במרכזו של הקטע נפתח מחלף קמה שאליו הוארך מזרחה כביש 293. קטע נוסף נפתח דרומית יותר, ממחלף רהט החדש עם כביש 40 ועד לקטע שנפתח בינואר 2015 סמוך ללהבים. אורכו של הקטע ממחלף רהט עד מזרחית ללהבים הוא 5.5 קילומטר. בקטע נפתח לתנועה גם מחלף להבים המקשר את כביש 6 לכביש 310 לכיוון רהט ואופקים. קטע הכביש מדרום-מזרח למחלף עד לצומת עם כביש 358 נקרא מאותה עת כביש 6 בלבד.
כביש 6 הוא הכביש הראשון בישראל שהותרה בו החל מדצמבר 2015 מהירות נסיעה מרבית של 120 קילומטר לשעה. השינוי הוחל על חלק מקטעי הכביש בהם התבצעו התאמות בטיחות נדרשות.
במרץ 2016 נחנכו שני קטעים. האחד באורך קילומטר, החליף את צומת דבירה שהוסב למחלף, מדרום למחלף קמה. השני באורך שישה קילומטר, מקשר בין מחלף רהט למחלף להבים. בספטמבר 2016 נחנך הקטע בין מחלף לקייה למחלף שוקת, בחיבור עם כביש 31 לכיוון ערד וים המלח. באותו החודש הושלמה הרחבתו של כביש 6 בין מנהרות חדיד למחלף נחשונים לארבעה נתיבים לכל כיוון. בהמשך השנה נחנכו קטעים ומחלפים נוספים בין מחלף קמה למחלף שוקת, המפוצל לחלק מערבי (בחיבור עם כביש 31) ולחלק דרומי (בחיבור עם כביש 60). הקטע הושלם ב-13 בדצמבר 2016.
ב-14 בנובמבר 2018 נפתח המקטע הראשון של כביש 6 צפון (קטע 7), בין מחלף אליקים עד מחלף תל קשיש, וכן הוחלף הסימון של כביש 70 לכביש 6 בין מחלף תל קשיש ועד מחלף העמקים.
ב-28 במרץ 2019 נפתח המקטע השני של כביש 6 צפון (קטע 3), ממחלף העמקים ועד מחלף סומך.
ביוני 2022 אישרו ממשלת ישראל השלושים ושש וועדת הכלכלה של הכנסת את שינוי תנאי הזיכיון, כך שתקופת הזיכיון של חברת דרך ארץ תוארך בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים בתמורה להרחבת הכביש על ידי סלילת נתיב נוסף לכל כיוון בקטע שבין מחלף קסם ועד מחלף עין תות[6].
המשך הפיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלילת קטעים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קטע 21 בדרום ממחלף שוקת עד מחלף נאות חובב אושר באופן כללי בשנת 1999. קטע 21 כולל ארבעה חלקים[16][17][18]. שני הקטעים הראשונים הושלמו בשנת 2016. שני הקטעים שנותרו:
- מקטע מס' 3 בין מחלף שוקת למחלף נבטים (כ-11 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. קטע זה יחבר בין מחלף שוקת למחלף נבטים עם כביש 25.
- מקטע מס' 4 בין נבטים למחלף נאות חובב (כ-13 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. ממחלף נבטים ימשיך הכביש דרומה כ-13 קילומטר עד התמזגות עם כביש 40 במחלף נאות חובב.
- אבן הקילומטר המופיעה במחלף מאחז מסמנת 68 קילומטר, אך בפועל הכביש המתוכנן (שחלקו נסלל) שבין מחלף נאות חובב למחלף מאחז צפוי להיות באורך של 56 קילומטר.
- הקטע הצפוני ממחלף סומך דרך מחלפים אבליים, אחיהוד, ג'דידה, בית העמק וכברי עד מחלף שלומי (כ-40 קילומטר): אושר בשנת 2010 והחלו שלבי תכנונים מפורטים.
- ביוני 2023 הממשלה קיבלה החלטה להשקיע 3 מיליארד שקלים להארכת כביש 6 צפונה, בסלילת 22 קילומטרים של כביש דו-מסלולי, ממחלף סומך ועד לבית העמק[19].
הוספת והארכת כבישי רוחב
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהצלחתו של כביש 6 תלויה בכבישי הרוחב שמזינים אותו. הכבישים 7, 431, 471, 531, 551 ו-61 נסללו או הוארכו ככבישי רוחב לכביש 6. בעתיד מתוכננים להסלל לכביש 6 כבישי רוחב חדשים שיתחברו אל הכביש במחלפים חדשים. כמו כן מתוכננות הארכות ושדרוגים של כבישי רוחב קיימים. ביצוע כבישים אלה והאחריות עליהם מוטלת על חברת נתיבי ישראל (מלבד כביש 431). הכבישים מדרום לצפון:
- כביש 31 (מחלף שוקת/מיתר–ערד): במסגרת התוכנית של נתיבי ישראל שאישרה הממשלה, כביש זה הורחב ומוחלף כך שהוא מכיל שני נתיבים לכל כיוון ומאפשר גישה מהירה ובטוחה לעיר ערד ולים המלח. בצומת תל ערד המדורג, עם כביש 80, הוקם רמזור, ומתוכנן בו בעתיד מחלף. בימים אלו מתבצעות עבודות למחלוף צומת שוקת הוותיק עם כביש 60, שייקרא מחלף מיתר. המהירות המותרת בכביש היא 90 קמ"ש, עם אפשרות העלאה ל-100 קמ"ש.
- כביש 293 (נתיבות-בית קמה): לכביש זה נסללה הארכה של כקילומטר מזרחה מצומת קמה עד כביש 6 ו-40. במקום צומת קמה נבנה מחלף קמה שנפתח ב-2015. כך נוצר חיבור בין כביש 6 לנתיבות ושדרות. בקטע הכביש בין צומת הגדי עם כביש 25 לצומת קמה עם כביש 264 מתוכננת הרחבה לכביש דו-נתיבי דו-מסלולי על מנת להפחית את הסיכונים לאורכו ולשאת את הביקושים הצפויים בו.
- כביש 39: כביש עתידי שמתוכנן לחבר בין אזור קריית מלאכי, כביש 6, אזור בית שמש, צור הדסה וירושלים.
- כביש 7 (אשדוד–מחלף שורק): קטע הכביש ממחלף גדרה למחלף שורק נפתח עם פתיחתו של כביש 6 באזור. בשנת 2014 הושלם מיחלופו של כביש 41 מגדרה עד מחלף אשדוד, והוא הפך לחלק מכביש 7 - בכך נוצר חיבור בין כביש 6 ואשדוד. מתוכננת השלמתו של שדרוג ומחלוף כביש 41 לכביש 7 – בין אשדוד למחלף אשדוד. בנוסף, קטע כביש 3 ממחלף שורק למודיעין צפוי לעבור שדרוג ומחלוף לרמת כביש מהיר, תוך הסטת התוואי לתוואי חדש באזור מחלף לטרון. הכביש המשודרג יהווה את המשכו של כביש 7 וישפר את הגישה מכביש 6 לכיוון ירושלים.
- כביש 411 (רחובות–צומת חולדה): כביש זה עובר מעל לכביש 6 בסמוך למזכרת בתיה ללא חיבור אליו. במקום מתוכננות עבודות חיבור בין שני הקטעים והקמת מחלף חולדה עם כביש 6 על מנת ליצור חיבור מהיר לרחובות.
- כביש 431 (מחלף נשרים-מחלף מבוא איילון) הכביש הוקם בשלבים והושלם לדרך פרוורית מהירה (110 קמ"ש) המחברת ברצף בין כביש 6 לראשון לציון, באר יעקב, נס ציונה, ומודיעין מכבים רעות.
- כביש 461 (מחלף קיבוץ גלויות בתל אביב-יפו–צומת הטייסים): מצומת הטייסים שימוחלף מתוכנן המשכו של כביש 461 מזרחה שיתחבר עם כביש 6 וכביש 444 במחלף גבעת כ"ח שיוקם כארבעה קילומטר דרומית למחלף נחשונים. כביש 461 ישודרג לדרך פרוורית מהירה ויחבר את כביש 6 לערים יהוד, אור יהודה. תוך כדי שהוא עוקף מצפון את בני עטרות וגבעת כ"ח. משם אמור הכביש להתחבר לכביש 465.
- כביש 471 (מחלף נחשונים-מחלף בר-אילן) הכביש הוקם בשלבים והושלם לדרך פרוורית מהירה (110 קמ"ש) המחברת ברצף בין כביש 6 לפתח תקווה, גבעת שמואל קריית אונו ומזרח רמת גן, במהלך 2019 נסלל מחדש, קורצף והוסף לו נתיב תחבורה ציבורי.
- כביש 531 (מחלף שמריהו מזרח–מחלף חורשים): כביש רוחב מהיר המקשר בין כביש החוף לכביש 6 דרך כפר סבא רעננה והרצליה. תחילה נפתח הקטע בין כביש 6 לכפר סבא בשנת 2002. ב-2018 הושלם הקטע המערבי של הכביש דרך רעננה והרצליה.
- כביש 551 (מחלף אייל): בכביש זה קיימים שני קטעים קצרים ומנותקים של הכביש, אחד במחלף אייל המחבר את כביש 6 עם כביש 444, צור יגאל וכוכב יאיר; ואחד ככביש גישה ממחלף הדרים שעל כביש 4 לכלא הדרים. לפי התכנון צפויים שני קטעים אלה להתחבר לכביש אחד שימשיך מערבה עד כביש 2 ליד שפיים ויחבר את כביש 6 עם אזור יישובי השרון וחוף השרון.
- כביש 57 (נתניה–מחלף ניצני עוז): מתוכנן שדרוג ומחלוף הכביש בקטע זה, כולל הסטת התוואי באזור כפר יונה כך שיעקוף את העיר מצפון. בכך תתאפשר נסיעה מהירה ונטולת רמזורים בין כביש 6 ונתניה.
- כביש 9: כביש זה נפתח בחלקו בשנת 2014, בין כביש 4 למחלף באקה-ג'ת. הקטע בין צומת יער חדרה לצומת חביבה מסומן ככביש מהיר, כאשר בדרך הוקם מצפון לאליכין מחלף חדרה דרום המשרת את השכונות הדרומיות של חדרה, אליכין ויישובי הסביבה. ב-2015 התבצעו עבודות לשדרוג הקטע בין צומת חביבה למחלף באקה-ג'ת ליצירת חלופה מהירה מהכביש לאזור חדרה. מתוכנן גם המשך מערבה של כביש 9 עד כביש 2 באזור מכמורת ומחלוף של צומת חביבה. בקטע הכביש שנחשב כמהיר מותרת מהירות נסיעה של 110 קמ"ש.
- כביש 77 (מחלף תל קשיש–מחלף גולני): ממחלף תל קשיש שהוקם ממזרח לכרמל, נפתח בינואר 2019 קטע חדש ומהיר של כביש 77 עד מחלף ישי, שהושלם. שדרוגו של קטע הכביש בין מחלף ישי למחלף גולני הושלם במהלך שנת 2019, והוא מצטרף לכביש 65 ממחלף גולני עד מחלף נחל עמוד ולכביש 85 ממחלף נחל עמוד עד צומת עמיעד כחלק מפרויקט "הזרוע המזרחית" של כביש 6. כבישים אלה מאפשרים נסיעה ללא רמזורים מכביש 6 לכיוון טבריה, ראש פינה וקריית שמונה במהירות מותרת של 100 קמ"ש. בעתיד תיבדק העלאה של המהירות ל-110 קמ"ש.
- כביש 79 (קריית ביאליק–נוף הגליל): התבצעו עבודות להרחבת ומחלוף הכביש בין מחלף קריית ביאליק למחלף נצרת מערב, ונפתחו בו 13 מחלפים חדשים, 2 צמתים ו2 כיכרות. הכביש עובר במחלף סומך שמשרת את כביש 6, ובכך תתאפשר נסיעה מהירה מכביש 6 לקריות, שפרעם, נצרת ונוף הגליל וחיבור לכביש 77. המהירות המותרת בכביש היא 90 קמ"ש.
- כביש 859 (נהריה-עמקה), מצומת שבי ציון בכביש 4 עד לצומת עמקה בכביש 70 שבעתיד יהפוך לחלק מכביש 6 הצפוני. יעבור בצמוד ביישובים נס עמים, רגבה ומזרעה
גביית האגרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להבדיל מכבישי אגרה שבהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לתנועה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. מערכות גבייה אוטומטיות קיימות במקומות רבים בעולם, אולם בעת פתיחת הכביש לתנועה היה רק בקנדה כביש נוסף בו השימוש במערכת הגבייה האוטומטית הוא חובה.
שיטת הגבייה גוררת תגובות שליליות רבות, בעקבות תקלות חוזרות ושירות לקוחות מוגבל, קנסות פיגורים חריגים בגובהם, מדיניות פיקוח המיועדת למיקסום יעילות הגבייה, חוסר שקיפות של המחיר, וחדירה לפרטיות בשל מתן גישה למסדי נתונים ממשלתיים לגורם פרטי. על חיוב לא מוצדק ניתן לערער בפני ועדות ערר המופעלות על ידי חברת כביש חוצה ישראל[20].
באתר החברה המפעילה את כביש 6 נטען ש"המחיר שנקבע לנסיעה הוא מן הנמוכים בעולם."[21]. אולם בהשוואות שנעשו על ידי הכלכלן דן בן-דוד ואחרים, נמצא שעלות הנסיעה בכביש 6 לקילומטר גבוהה משמעותית בהשוואה לארצות הברית[22]. הבנק העולמי מציין שטווח המחירים לכבישי אגרה נע בין 3–8 סנט לקילומטר[23]. מחיר הנסיעה בכביש 6 ממחלף עין תות למחלף שורק, מרחק של 113 קילומטר, למנוי פסקל היה בתחילת 2012 24.23 ש"ח, שהם קצת פחות מ-6 סנט לקילומטר.
בטיחות ושירותי דרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערך ניידות הסיור והשירות של כביש 6 מסייר לאורך הכביש באופן רציף 24/7.
צוותי הסיור אחראים, בין היתר, להסיט מהכביש כל מפגע המפריע לרצף ולזרימה של התנועה ולתמוך בניטור השוטף של הכביש לצד צוות חדר הבקרה.
נוסף על כך וכחלק מהשירות ללקוחות כביש 6, צוותי הסיור מעניקים ללא תשלום סיוע לנהגים בהחלפת גלגל ברכב, במספרי טלפון של שירותי גרירה, במילוי ליטרים בודדים של דלק ועוד, על מנת שהנהג יוכל להמשיך בנסיעתו בבטחה.
פיתוח נופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא חסר מקור, פירוט יתר, חוסר ויקיזציה, תוכן פרסומי. ראו ביתר פירוט בדף השיחה..התפיסה התכנונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניות התכנון בכביש 6 התבססה על העיקרון כי אין להפריד בין תכנון הנדסי לתכנון נופי. יחידות הנוף היוו את נקודת המוצא לתכנון. לשילובו המיטבי של הכביש בנוף היה משקל מכריע בתכנון. כמו כן נעשתה חשיבה רבה עוד בשלב התכנון לשמירה על המערכות האקולוגיות הקיימות. ההנחיה התכנונית הייתה לשמור על המצאי האקולוגי הקיים באזור ולשלבו בכביש בצורה שתאפשר את המשך שגשוגו. ההתייחסות לכביש הייתה כאל דרך נופית.
מטרות התכנון הנופי של כביש 6
[עריכת קוד מקור | עריכה]- למצות את התוצר הנופי/אדריכלי המיטבי של הכביש מתוך ערכי הנוף של השטח.
- ליצור אשליית שילוב בין הכביש והנוף.
- לנסות למזער את הפגיעה בטבע שבאזור הכביש.
- לתאם ולשלב בין הכביש ובין תשתיות אחרות בתחומו ובסביבתו.
- לתרום ולהשפיע על רמת התכנון של מערכי תשתית אחרים עתידיים.
- לתרום להתמצאות וקריאת הדרך.
- לפתוח ולהציג את אזורי ישראל הסובבים לציבור המשתמשים בכביש.
המחלוקת סביב הכביש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכביש ישנם תומכים ומתנגדים רבים. ההתנגדויות להקמת הכביש הן מסיבות שונות: תחבורתיות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות.
טענות המצדדים בכביש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קירוב הפריפריה: וחלקי ישראל. הכביש מקצר את זמן הנסיעה מהצפון והדרום למרכז הארץ, ומאפשר לאנשים לא להצטופף במרכז, שממילא צפוף מאוד.
- תשתיות: כביש זה יאפשר לשנע אנשים וסחורות בזמן קצר יותר, ויוריד את מחירי ההובלה.
- חיסכון במשאבים: עקב קיצור זמן הנסיעה לאוכלוסייה רבה, נחסך למשק שימוש רב בדלקים מזהמים ויקרים.
- תאונות דרכים: העברת חלק מהתחבורה הארצית אל כביש זה, תגרום להפחתה במספר תאונות הדרכים, מכיוון שמדובר בכביש בטיחותי בסטנדרטים גבוהים משאר כבישי ישראל.
- הכביש משרת את כולם: בניגוד לטענת המתנגדים, הכביש אינו מיועד רק לעשירים ולבעלי רכב פרטי, והראייה היא שחברת אגד מפעילה קווים רבים מצפון לדרום העוברים דרך הכביש, ואף מחברת נקודות שלפני הקמת הכביש היה קשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית. קווי תחבורה ציבורית אשר משתמשים בכביש 6, מקצרים את זמן הנסיעה בהם ומייעלים את מערכת התחבורה הציבורית.
- הפחתת עומס מנתיבים קיימים: מכיוון שחלק מהתחבורה הארצית יעבור דרך כביש זה ולא דרך כבישים אחרים כמו הבקעה, כביש החוף והכביש הפנימי. הדבר יגרום לפתיחת הפקקים בנתיבים אלו.
- הפחתת זיהום אוויר בריכוזי אוכלוסייה: עקב מעבר של מכוניות רבות מנסיעה דרך גוש דן, מזרחה, דרך כביש 6, זיהום האוויר באזור גוש דן, בו מצטופפים קרוב למיליון איש, יפחת וישפר הורדת זיהום האוויר באזור האורבני הצפוף.
טענות המתנגדים לכביש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעודד תחבורה פרטית: כביש חדש וגדול מעודד אנשים להסתמך יותר על רכב פרטי. באופן זה, הכביש מזרים עוד כלי רכב אל הכבישים הפקוקים ממילא, ומחריף את המצב הקיים. ריבוי השימוש ברכב פרטי והעמידה בפקקים יוצרים יותר זיהום סביבתי מאשר האפשרות החליפית של שימוש בתחבורה הציבורית.
- יקר שלא לצורך: מדינת ישראל השקיעה יותר מדי בכביש, ופתרונות אחרים כמו ניצול של תוואים קיימים (לדוגמה כביש 40 וכביש 444) היו עולים משמעותית פחות ונותנים תוצאה דומה. אמנם עלות סלילתו של הכביש היא על חשבון היזם, אך המדינה התחייבה לסלול על חשבונה מספר רב של כבישי רוחב שיתחברו לכביש, ולפצות את היזם במקרה של הכנסות נמוכות מהצפוי.
- משאבי קרקע: מדינת ישראל שמצפון לבאר שבע צפופה מאוד, וענייה בשטחים פתוחים ובעתודות קרקעיות. הכביש משתמש בכמויות גדולות של קרקע שיחסרו בעתיד למטרות אחרות: בינוי, פנאי וכן הלאה.
- איכות סביבה: הכביש פוגע בנוף, עלול לגרום לזיהום המים באקויפר כתוצאה משמנים הנפלטים מכלי הרכב, יגרום לקיטוע של בתי גידול טבעיים של חיות בר, פוגע באזורים רבים שעד היום נשארו בתוליים.
- ריכוזיות: הכביש, שנבנה על ידי גוף פרטי, מאפשר ריכוז של עוצמה כלכלית עצומה בידיהם של מעטים, שהיא אינה רק תוצאה של הכביש כי אם שימוש בו כמנוף לניצול כלכלי של השטחים הסמוכים אליו.
אירועים ביטחוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור השרון עובר כביש 6 בסמיכות לטולכרם ולקלקיליה, וכן בסמיכות לגדר ההפרדה. לאורך שני קטעים אלה בנויה חומת בטון, שתכליתה למנוע ירי מערים אלו לעבר הכביש. כמו כן, ישנן מספר עמדות פילבוקס צה"ליות, על גדר ההפרדה, שאחת ממטרותיהן היא להגן על כביש 6.
בשל קרבתו של הכביש לשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית, אירעו מספר מקרים של ירי לעבר הכביש:
- בעת סלילת הכביש אירעו מספר אירועי ירי לעבר מאבטחים ועובדי סלילת הכביש, כאשר בחלקם היו אף פצועים.
- ביוני 2003 נרצחה נועם ליבוביץ'[24] בת ה-7, בעת שמחבל ירה על הרכב בו נסעה בסמוך למחלף אייל.
- באוגוסט 2007 נפצע קל מירי נהג שנסע בכביש, סמוך למחלף חורשים, אם כי ככל הנראה לא מדובר היה בירי מכוון, אלא מירי במסגרת טקס סיום לימודים בבית ספר בקלקיליה.
כמו כן, מספר פעמים יודו אבנים או בקבוקי תבערה לעבר מכוניות שנסעו בכביש.
מחלפים ונקודות ציון (מדרום לצפון)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_StVO_1992.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תנועה ותחבורה, גיליון מס' 120, אפריל 2017 (גיליון המוקדש כולו לכביש 6)
- מיכל מייזליש, המאבק בכביש חוצה ישראל - תיעוד מאבק סביבתי, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2005
- בונה תירוש, cjv הדרך צלחה - סיפורו של פרויקט כביש חוצה ישראל 1995-2004, הוצאת כביש חוצה ישראל, 2004. ספר בפורמט אלבומי, שנכתב על סמך מפגשים וראיונות עם מנהלי הפרויקט ושותפיהם לביצוע ומתאר כיצד הצליחו אנשי cjv להשלים את סלילת 87 הק"מ הראשונים של הכביש תוך 54 חודשים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כביש 6 חוצה צפון, החברה האחראית על המקטע צפונית ממחלף עין תות.- אתר כביש 6
- אתר הבית של חברת כביש חוצה ישראל
- יורם אסידון, הכביש שיחצה את ישראל חברתית וכלכלית באתר מט"ח
- דניאל מורגנשטרן, כביש מוחק ישראל, באתר ynet, 20 בפברואר 2006
- דני רבינוביץ', כביש מניב נדל"ן, 2002, באתר המגזין פנים של הסתדרות המורים
- אורי שיינס, תכנון חובבני הגובל ברשלנות פושעת, 2000, אתר מט"ח
- שחר הזלקורן, כביש 6 מודל 2010: לא הכי בטוח, לא הכי מהיר, באתר ynet, 14 באוגוסט 2010
- ענת ג'ורג'י, כביש חוצה ישראל הוא כבר חלק מהנוף: "המדינה לא הייתה יכולה להצליח כמונו", באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2010
- רשימת מאמרים מהעיתונות על כביש 6 במפתח העיתונות היומית של ספריית בית אריאלה
- בילי פרנקל, יש דבר כזה כביש יפה, באתר nrg
- עדי חשמונאי, כבר לא צר מאוד: לראשונה בישראל – גשר אקולוגי, באתר nrg
נסיעה מצולמת בכביש 6 לכל אורכו (נכון לשנת 2014) מצפון לדרום
רז סמולסקי, מחקרים חדשים: כביש 6 העלה את מחירי הדירות לאורכו ב-10% ויותר, באתר TheMarker, 26 בפברואר 2015- ערן עזרן, מדפיסים כסף ב-120 קמ"ש: הרווח העצום של כביש 6, באתר TheMarker, 31 בינואר 2018
- מפה המציגה את תוואי כביש 6. ניתן להתמקד באזורים מסוימים לאורך התוואי, על ידי הקלקה על אחת משש המפות האזוריות המופיעות משמאל למפה הראשית.
- אודי עציון, מהיר ולא חף מטעויות: הכביש ששינה את הרגלי הנסיעה של הישראלים, באתר ynet, 5 ביוני 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת הכביש, באתר כביש 6
- ^ יואב איתיאל, הקלה בפקקים ובלי טקסים: נפתח המקטע הצפוני החדש של כביש 6, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2018
- ^ מקטעים 3 ו-4 בו
- ^ חוזה השכירות על כביש 6 של חברת דרך ארץ מול המדינה, באתר חוצה ישראל
- ^ דרך ארץ הייווייז, Wayback Machine: כתב תיקון לתוספת שניה מיום 12.1.2006 לחוזה זכיון מיום 16.2.1998, באתר web.archive.org, 2023-01-04 (ארכיון)
- ^ 1 2 יובל שדה, למרות הביקורת: הוארך הזיכיון של דרך ארץ על כביש 6 בשלוש שנים נוספות - תמורת הרחבתו, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2022
כביש ארצי לישראל - אישור ביצוע הרחבה לכביש ושינוי תנאי הזיכיון, החלטה מספר 1690 של ממשלת ישראל השלושים ושש, משנת 2022, באתר של משרד ראש הממשלה - ^ אדי גל, כך ייראה ההמשך של כביש 6 צפונה, בעיתון "ידיעות הצפון", 10 בפברואר 2017
- ^ כביש 6 צפון (קטעים 3 ו – 7), באתר של חברת "שפיר" (נצפה ב-1 באוקטובר 2018)
- ^ אודות פרויקט כביש 6 צפון
- ^ אוטוסטראדה חדשה תיסלל בשנות ה-70 במזרח שפלת החוף, מעריב, 20 ביוני 1969
- ^ בקרוב כביש חוצה ישראל, מעריב, 1 בספטמבר 1989
- ^ יעלה המכבש על כביש מספר שש, חדשות, 26 באוגוסט 1992
- ^ נתיב נסיעה שלישי נפתח בין מחלף באקה למחלף עירון בשני הכיוונים, אתר כביש 6
- ^ 7 קבוצות ניגשו לשלב המיון המוקדם במכרז להארכת כביש חוצה ישראל צפונה (קטעים 3 ו-7), באתר gov.il, 13 ביולי 2011
- ^ עוד 4 ק"מ על כביש 6, באתר port2port
- ^ בג"ץ 3459/10 עטייה אלעתאימן ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, פסקאות 2–4
- ^ נתיבי ישראל – תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, תש"ע 2010, החלטה מספר 1421 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה, לציון הקטעים ראו בנספחים
- ^ חברת כביש חוצה ישראל, תוכנית פעילות רב שנתית (עמ' 5-10) (ארכיון)
- ^ דניאל שמיל, כביש 6 יוארך עד בית העמק, באתר הארץ, 18 ביוני 2023
- ^ הודעה בעניין ועדות ערר, באתר של חברת כביש חוצה ישראל
- ^ תעריפים ואפשרויות תשלום, אתר דרך ארץ
- ^ דן בן-דוד, כביש פי 6, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005 – על מחירי אגרת הנסיעה בהשוואה לארצות הברית
יורם עידה, גל טלית, ניידות בתחבורה והשפעתה על נגישות בישראל, ספטמבר 2010, מרכז טאוב, עמוד 31 - ^ Toll Roads and Concessions, Worldbank
- ^ דף לזכר נועם ליבוביץ', ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ מחלף בית נחמיה, באתר חוצה ישראל
- ^ מחלף אלכסנדר וכביש 553, באתר חוצה ישראל
- ^ מחלף רכסים (איבטין) וכביש 762, באתר חוצה ישראל
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
