לה סנטיסימה טרינידאד דה פרנה
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | אתר ארכאולוגי, חורבות, המיסיונים הישועיים של הגוארני, מורשת תרבותית | ||||||
על שם | השילוש הקדוש | ||||||
מיקום | טרינידד | ||||||
מדינה | האימפריה הפורטוגזית | ||||||
מידות | |||||||
שטח | 12 הקטאר | ||||||
קואורדינטות | 27°07′55″S 55°42′07″W / 27.132°S 55.702°W | ||||||
הריסות המסיון הישועי לה סנטיסימה טרינידאד דה פרנה (ספרדית La Santisima Trinidad de Paraná - "השילוש הקדוש של פרנה") שוכנים סמוך לנהר פרנה, כ-25 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר אנקרנסיון (Encarnación) בדרום-מזרח פרגוואי.
נוכחות הישועים החלה בפרגוואי בהיתר של המלך פליפה השני, מלך ספרד ב-1588, ומטרותיהם היו להגן על אוכלוסיית האינדיאנים המקומית מפני הניצול האירופי שדירדר אותם לסף עבדות, ובה בעת לנצר אותם ולהעניק להם חינוך. בשנת 1609 הוענק אזור הספר של ריו דה לה פלטה למיסיון הישועי אשר הקים בו יישובים שכונו "רדוקסיונס" (Reducciones), ולכל אחד מהם היה מיסיון משלו. סך הכל הוקמו במהלך המאה ה-17 והמאה ה-18 30 יישובים ישועיים, 8 מהם בשטחה של פראגואי, 7 בברזיל ו-15 הנותרים בארגנטינה.
לה סנטיסימה דה פרנה הוקם בשנת 1706 והיה בין היישובים האחרונים שהישועים הקימו. הוא נחשב למיסיון השאפתני ביותר, ותוכנן ונבנה באופן שיוכל לספק את כל צרכיו. המיסיון פעל עד היחלשות ההשפעה הישועית באזור ונינטש.
מאז 1980 התבצעו עבודות מחקר ושחזור באתר, ובשל כך שהיה בין האחרונים שהוקמו, הוא השתמר באופן טוב יחסית. בשנת 1993 הוכרז אתר המיסיון כאתר מורשת עולמית יחד עם אתר המיסיון הישועי חסוס דה טוורנגה. שני מיסיונים אלה הצטרפו למיסיונים הישועים של הגוארני בארגנטינה ובברזיל שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית בשנת 1983, ובשנת 2000 צורפה לרשימה גם חוות הישועים בקורדובה בארגנטינה.
מתחם המיסיון אינו גדול והוא בנוי בצורת ריבוע שכל אחת מצלעותיו באורך של כ-400 מטר. הוא כולל כיכר מרכזית (Plaza Mayor), כנסייה ראשית, כנסייה משנית, בית-ספר, קלויסטר, בתי קברות, מגדל פעמונים, בתי מגורים ובתי מלאכה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הריסות המיסיון
-
מראה במיסיון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרי מורשת עולמית בפרגוואי | |
---|---|
|