מנחת מצפה רמון
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| על שם |
מצפה רמון  | ||||||||||
| מפעיל | "מרכז דאיה נגב" | ||||||||||
| עיר סמוכה | מצפה רמון | ||||||||||
| קואורדינטות | 30°39′08″N 34°48′24″E / 30.652222222222°N 34.806666666667°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 780 מטר (2,560 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מנחת מצפה רמון  | |||||||||||
  | |||||||||||
מנחת מצפה רמון הוא מנחת השוכן במישור הרוחות, כארבעה קילומטרים מצפון למצפה רמון. המנחת נמצא ממערב לכביש 40, מדרום לכביש 171 וממזרח לבה"ד 1, ומשמש בעיקר מטוסים מסוג אווירון זעיר ממדים ודאונים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועצה המקומית יזמה את הקמת המנחת בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, במטרה לפתח את התיירות והמסחר בעיירה, על ידי קיצור זמן הנסיעה מאזור המרכז[1]. המנחת הוקם לבסוף באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 עם מסלול טיסה מאספלט באורך של כ־600 מטרים. וב-1987 חברת ארקיע החלה להפעיל אליו טיסות סדירות מנמל התעופה דב הוז בתל אביב באמצעות מטוסי איילנדר דו מנועיים[2]. הקו בוטל באופן סופי בשנת 2006.
בשנת 2001 החליטה ממשלת ישראל על שיפוץ ושדרוג המנחתת בעלות של 30 מיליון שקל, כולל סלילת מסלול טיסה חדש באורך של כ־1,300 מטרים, כ־300 מטרים ממערב ובמקביל למסלול הקודם. הפרויקט נועד לקדם את התיירות במצפה רמון, ולאפשר להגיע מהעיירה אל מרכז הארץ בטיסה בת כ־40 דקות. ב-12 בינואר 2001 הניח ראש הממשלה אהוד ברק, את אבן הפינה לפרויקט[3]. הפרויקט נמסר לביצוע לקרן קיימת לישראל שפרסמה מכרז לסלילת מסלול באורך של 1,450 מטר, שיאפשר תנועת מטוסים בסדר גודל של עד 50 נוסעים[4]. העבודות החלו בקיץ 2002[5], והיו אמורות להסתיים תוך 20 חודשים[6], אך הופסקו בשנת 2004 בשל חוסר בתקציב, לאחר שמשטח הכורכר שנועד למסלול תוחם ופולס[7]. בנובמבר 2004 הבטיח שר התחבורה, מאיר שטרית, לתקצב את השלמת הפרויקט[8], אך הדבר לא יצא לפועל[9].
תוואי המסלול החדש שלא הושלם נפגע במשך השנים משיטפונות.
ב־24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מסלול הכורכר במנחת עבור מטוסים מסוג אווירון זעיר ממדים ומטוסי תעופה כללית היכולים לפעול בתנאי המקום. הפעלת המנחת נמסרה ל"מרכז דאיה נגב".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרויקט תקוע: המנחת במצפה רמון לא ממריא, באתר nrg
- אתר המפעיל
מצפה רמון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף גילת, מצפה־רמון; להיות או לחדול, על המשמר, 12 ביוני 1972
- ^ דן ארקין, מצפה רמון, מעריב, 12 במרץ 1987
- ^ גדי גולן, 30 מיליון שקל יושקעו בשדה במצפה רמון, באתר גלובס, 14 בינואר 2001
- ^ גדי גולן, מצפה רמון: קק"ל פרסמה מכרז למנחת, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2001
- ^ שלומי שפר, המינהל פירסם מכרז לבניית 52 דירות במצפה רמון, באתר הארץ, 18 ביולי 2002
- ^ גדי גולן, קק"ל תסיים המנחת במצפה רמון ב-2003, באתר גלובס, 20 ביולי 2003
- ^ גדי גולן, בניית מנחת המטוסים במצפה רמון הופסקה בשל אי העברת כספי משרדי הממשלה, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2004
- ^ הארץ, שטרית הבטיח 4 מ' ש' לחידוש העבודה על המנחת במצפה רמון, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2004
- ^ רינה רוזנברג קנדל, מלון בראשית: התיירים מגיעים בהמוניהם - אבל במצפה רמון לא רואים כסף, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2012
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן-גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |