קורט בולנדר
 | |
| לידה |
21 במאי 1912 דיסבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| התאבד |
10 באוקטובר 1966 (בגיל 54) האגן, גרמניה |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית |
| מפלגה |
 המפלגה הנאצית |
| פרסים והוקרה |
צלב הברזל, דרגה שנייה |
  | |
היינץ קורט בולנדר (בגרמנית: Kurt Bolender; 21 במאי 1912 – 10 באוקטובר 1966) היה ממפעילי תאי הגזים במחנה סוביבור. הוא נעצר בשנת 1961 והועמד לדין בשנת 1965 במסגרת משפט של פושעי מחנה סוביבור. באוקטובר 1966 התאבד, לפני תום משפטו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בולנדר נולד בשנת 1912 בדיסבורג, נשר מלימודיו בגיל 16 ונהפך לשוליית נפח. הצטרף לשורות המפלגה הנאצית בשנת 1932[1].
בשנת 1939 הצטרף ליחידות גולגולת המת (בגרמנית "אס אס טוטנקופפ-פרבנדה"). הוא סופח לתוכנית T4 - אותנסיה ועבד במרכזי ההמתה בהרטהיים, הדמר, ברנדנבורג וזוננשטיין בהם נרצחו בגז ובזריקות קטלניות אזרחים גרמנים בעלי נכויות פיזיות או נפשיות. בולנדר היה אחראי במסגרת פועלו בתוכנית T4 על שריפת גופות הנרצחים ועל ביצוע "בדיקות" המתה בגז. בזמן זה עבד עם פרנץ שטנגל וכריסטיאן וירט. בשנים 1941-1942 הוא סופח לצוות אמבולנס בחזית המזרחית ברוסיה יחד עם עובדים נוספים מתוכנית T4.
מחנה ההשמדה סוביבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 באפריל 1942 אס-אס אובר-שטורמפיהרר פרנץ שטנגל התמנה למפקד מחנה סוביבור. שטנגל מינה את בולנדר לסגנו במחנה בשל קשרי העבודה הקודמים שלהם והניסון הרב של בולנדר בהוצאות להורג מפעילותו בתוכנית T4. בולנדר שירת כמפקד מחנה III בסוביבור (תאי הגזים והמשרפות) מחודש אפריל ועד סתיו 1942, והיה בין האנשים שהכי הטילו את מוראם על האסירים במחנה. בולנדר היה אז בדרגת אובר-שארפיהרר.
בסוביבור, בולנדר לקח חלק פעיל בהפעלת תאי הגזים. אס-אס שארפיהרר אריך פוקס ששירת יחד עמו העיד בשנת 1966 על פועלו של בולנדר:
"בין שלושים לארבעים נשים הומתו בגז בתא גזים אחד. הנשים היהודיות אולצו להתפשט בשטח פתוח בקרבת תא הגזים, והוכנסו לתא הגזים על ידי אנשי אס אס ומשתפי פעולה אוקראינים. כאשר הנשים השתתקו בתא הגזים אני ובולנדר הפעלנו את המנוע. בערך כעשר דקות לאחר מכן קבוצת השלושים עד ארבעים נשים מתו"
בין תפקידיו של בולנדר במחנה נכלל גם פיקוח על האסירים בצריפים, במילותיו:
"חילקתי את הארבייטיודן (בגרמנית: "פועלים יהודים") לקבוצות שונות; חלקם היו צריכים לרוקן את תא הגזים לאחר ששריפת הגופות הסתיימה, אחרים היו צריכים לשנע את הגופות לבורות קבורה"
אס-אס אוברשארפיהרר אריך באואר ששירת עם בולנדר בסוביבור העיד על מעשיו במשפט:
"בולנדר היה אחראי על מחנה III. בסוביבור היה פועל יהודי שבולנדר הורה לו להתאגרף עם פועל יהודי אחר, ולהנאתו הם הכו זה את זה כמעט למוות. לבולנדר היה כלב גדול, ובזמן שהיה אחראי על עובדי הרציף הוא שיסה את הכלב ביהודים שלא עבדו מהר מספיק"
בנוסף לכך, לפי עדותו של באואר, בולנדר כפה על אסירות יהודיות לבדר אותו ואת שאר קציני האס אס באורגיות, שהתבצעו לפני רציחתן.
בשנת 1965, אדה ליכטמן, ניצולת סוביבור, תיארה את בולנדר ואת כלבו:
"פול גרוט וקורט בולנדר נהגו לקחת את בארי (הכלב) יחד איתם. הכלב הלך בשקט לצדם, אך כאשר הבעלים שלו פנה לאחד האסירים ואמר "אז אינך רוצה לעבוד?" בארי זינק לעבר האסיר, נשך את בשרו, קרע אותו ממקומו ותלש ממנו חתיכות"
בסתיו 1942 בולנדר נהפך למפקדם של כל מתנדבי טרווניקי (השומרים האוקראינים) בסוביבור.
משה בכיר, ניצול סוביבור, כתב על בולנדר[2]:
"קשה לשכוח את אוברשארפיהרר קורט בולנדר, עם גופו האתלטי ושערו הארוך, שנהג להסתובב במחנה כמעט ערום, לבוש רק במכנסי ספורט, נושא את השוט הארוך שלו בו הצליף באסירים שנתקל בהם בדרכו. בדרכו לארוחת הצהריים היה לו הרגל לחלוף ליד השער הראשי ולהצליף בכל הכוח בראשי היהודים שהיו סביבו. פעם, כשעוד עבדתי בקומנדו הרציף, הקבוצה הואשמה בחוסר זהירות לאחר שהשארנו חלון פתוח באחד מקרונות הרכבת. כל אחד מאתנו נענש ב-100 הצלפות. בולנדר היה מאוד פעיל בעונש. יותר מפעם אחת ראיתי אותו משליך תינוקות, ילדים וחולים הישר מקרונות המסע לעגלה עם מטען שהובילה ל"לזרט" (בורות השמדה שהוסוו כמרפאת שדה). הוא היה האיש שבחר בעשרת האסירים שתפקידם היה להוביל מזון לפועלים במחנה III. כאשר היה לו הרצון להתלוות לקבוצה, אפילו אחד מהם לא חזר אלינו לאחר שהמשימה הושלמה"
בדצמבר 1942, חובותיו של בולנדר בסוביבור נדחו מאחר שהוא הורשע בפני בית דין גרמני בשידול לשבועת שקר בעת הליך גירושין מאשתו. על כך, הוא נידון לתקופת מאסר קצרה בכלא לאנשי האס אס בקרקוב. לאחר שריצה את עונשו חזר לפעול עבור מבצע ריינהרד. אולם ב-14 באוקטובר 1943 פרץ מרד והייתה בריחה המונית של אסירים מסוביבור, דבר שהביא לסיומו של מבצע ריינהרד. לפיכך, בולנדר נשלח למחנה עבודה בדורוצזה ובהמשך לטריאסטה שבאיטליה. ב-18 בינואר 1945 הוענק לבולנדר עיטור צלב הברזל מדרגה שנייה. עם סיום המלחמה חזר לגרמניה.
מעצר ומשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה, קורט בולנדר חי בזהות בדויה, לא יצר קשר עם בני משפחתו או קרוביו, ולאחר זמן מה אף הצהיר על עצמו כנפטר. הוא זוהה בחודש מאי 1961 כשעבד כשומר במועדון לילה בגרמניה ונעצר מידית. הוא נרשם בתיק המעצר תחת השם בדוי היינץ ברנר שהתרגום שלו מגרמנית הוא "אדם השורף דברים" או "השורף". ייתכן שלאחר המלחמה עבד במועדון נוסף בגרמניה תחת השם הבדוי וילהלם קורט ווהל. במגוריו מצאה המשטרה שוט ועליו ראשי תיבות מכסף "KB", הכיתוב נוצר על ידי ניצול סוביבור בשם סטניסלב סזמזנר.
בספטמבר 1965 הועמד לדין בהאגן יחד עם 11 קציני אס-אס נוספים ששירתו בסוביבור. בולנדר הואשם ברציחתם של 360 אסירים יהודים וסיוע לרצח של 86,000 אסירי סוביבור[3]. תחילה טען בולנדר במשפט שהוא מעולם לא נכח בסוביבור, אלא לחם בפרטיזנים באזור לובלין. אלא שהוא נשבר תחת חקירות צולבות והודה שנכח במחנה.
עוד לפני שהמשפט הסתיים, בולנדר התאבד בתלייה בתאו בכלא. במכתב ההתאבדות שלו התעקש שהיה חף מפשע[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נפתח משפט רוצחי רבע מיליון יהודים במחנה המוות בסוביבור, חרות, 7 בספטמבר 1965
- ^ ראו גם: היהודים לא הוזכרו ביד הזכרון בסוביבור, דבר, 7 בינואר 1966
- ^ 12 נאצים, מרוצחי מחנה סוביבור, יועמדו לדין, מעריב, 25 באוגוסט 1965
- ^ התליין מסוביבור - תלה עצמו, מעריב, 11 באוקטובר 1966