רובינזון קרוזו
מידע כללי | |
---|---|
מאת | דניאל דפו |
איורים | John Penebacker |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן |
מקום התרחשות | אורינוקו, סלא |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 25 באפריל 1719 |
סדרה | |
הספר הבא | The Farther Adventures of Robinson Crusoe |
רובינזון קרוזו (באנגלית: Robinson Crusoe) הוא רומן מאת הסופר דניאל דפו, שפורסם לראשונה בשנת 1719.
הסיפור הוא יומן דמיוני של ימאי בריטי בשם רובינזון קרוזו, שספינתו נטרפה והוא נקלע לאי בודד, שם שרד עם ידיד שפגש באי במשך שנים, עד להצלתו.
על הרומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]את ההשראה לרומן קיבל דפו מסיפור אמיתי שפורסם באותה תקופה על ידי ווד רוג'רס – רב חובל בריטי, ותיאר את קורותיו של ימאי בשם אלכסנדר סלקירק. סלקירק עזב את הספינה שבה הפליג, נותר לבדו על אי בודד, כ-640 ק"מ מצ'ילה, ושרד שם במשך חמש שנים, עד 1709. אי זה, הנמצא כיום בשטחה הגאופוליטי של מדינת צ'ילה, נקרא היום בשם "אי רובינזון קרוזו".
במקור, שמו המלא של הספר היה: "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח: שחי 28 שנים לבדו על אי בודד לחופי יבשת אמריקה, סמוך לשפך הנהר הגדול אורינוקו; לאחר שאונייה טרופה, שכל אנשיה מלבדו נספו, פלטה אותו אל החוף. בצירוף תיאור כיצד חילצו אותו לבסוף שודדי ים. נכתב במו ידיו".
"רובינזון קרוזו" הוא אחד הרומנים שהתוו את יסודות ז'אנר הריאליזם בספרות. בניגוד לסגנונות הספרות עד לאותה תקופה, הדמויות בספרו של דפו הם בני אדם רגילים, לא בני מעמדות גבוהים ולא בעלי כוחות על-טבעיים. גם האירועים המתוארים בפירוט הם מציאותיים, כאלה שיכולים להתרחש בחייהם של הקוראים. בספר העתיק דפו את האי ממקומו המרוחק מהיבשת אל מיקום הקרוב לחופי ברזיל, וכך התאפשר לדפו להוסיף הגעת אנשים בסירות מהיבשת אל האי וזו ההצדקה להצטרפותו של "ששת" אל רובינזון קרוזו בסיפור. שינוי מהותי נוסף הוא משך הזמן בו שהה הגיבור באי, סלקירק שהה באי קצת פחות מחמש שנים ואילו רובינזון קרוזו שהה באי 28 שנים.
לאחר שנחלץ מן האי, חזר לאנגליה, שהה בה מספר שנים, ויצא למסע נוסף, תחילה ביקר באי פעם נוספת, ואחר כך, תהפוכות הגורל הביאוהו לערוך מסע, אשר עבר בין היתר בהודו, סין, רוסיה, הרי הפירנאים, עד שחזר לבסוף לאנגליה.
הספר מהווה גם מודל וציון דרך לעוז רוחו של האדם, שאינו נכנע לאיתני הטבע ולגורל, ושורד בזכות תושייתו ואומץ ליבו. מידות אלו, עם תאורי הנפש האנושית שבספר, הפכו את הספר לפופולרי ביותר. מחנכים רבים ראו ברובינזון קרוזו כלי חינוכי, והמליצו רבות על קריאתו. הפילוסוף הצרפתי-שווייצרי ז'אן-ז'אק רוסו כותב בספרו "אמיל, או על החינוך": "מאז נעשו לנו הספרים הכרח, אין לדעתי, כמסכת המצוינה הזו לחינוך טבעי. זה יהיה הספר הראשון, אשר יוטל על אמיל שלי לקרוא; כל אוצר ספריו יחזיק זמן רב את הספר הזה בלבד, אף גם יתפוש מקום חשוב עוד באחרית חינוכו. הוא יהיה המקור, וכל שיחותינו על מדע הטבע ישמשו לו רק פירוש והסבר. הוא יהיה לנו למורה דרך בחתרנו לבגרות המחשבה; וכל עוד טעמנו לא נשחת, קרוא נקרא בו בעונג."
בנוסף, הספר מהווה אוצר בלום של ידיעות מכלי ראשון אודות התקופה, הן המנטליות, אורח המחשבה, רמת הידע, הרוח והדת, הן אודות עולם החומר, המסחר, הספנות ועוד.
הספר זכה למספר עיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים, ביניהם סדרת הטלוויזיה "רובינזון זוקרו" וסרט הקולנוע "רובינזון קרוזו" משנת 2016.
תרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרגום הראשון לעברית היה תרגומו של דוד זמושץ' בשנת 1824, תחת השם ראבינזאהן דער יינגערע[1]. תרגום זה היה מבוסס על העיבוד של הספר לגרמנית על ידי יואכים היינריך קאמפה. תרגום נוסף שהתבסס על עיבוד זה נעשה על ידי אליעזר בלוך. בשנת 1862 תורגם הספר לעברית על ידי המשכיל יצחק בן משה רומש תחת השם "כור עוני".[2] התרגום הזה הוא שגילה לאליעזר פרלמן הצעיר, לימים אליעזר בן-יהודה, שאפשר לכתוב בעברית ספרות כללית, לא דתית, וזה היה אחד הצעדים הראשונים שלו לעבודת חייו – תחיית הלשון העברית.[3]
תרגומים מאוחרים יותר, בעברית חדשה, כוונו בעיקר עבור ילדים ונוער, ולרוב לא היו של הספר במלואו. אחד התרגומים יצא בהוצאת כתר בסדרת "ראשית קריאה", ואחר במהדורה מצוירת שנכתבה על ידי יורם מארק רייך, ואוירה על ידי שרון אורן, בהוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
תרגומים מלאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם בירמן, ספרית דן חסכן, עם עובד, 1965.
- צבי ארד, מחברות לספרות, 1988.
- סיגל אדלר, הוצאת כרמל, 2006.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דניאל דפו, רבינזון קרוזה, תרגום יהודה גרזובסקי, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- דניאל דפו, רובינזון קרוזו, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- דניאל דפו, רובינזון קרוזו- הסיפור המלא בעברית, בפרויקט שימו לב.
- קטע מהסיפור, אתר המחלקה לחינוך, הסוכנות היהודית
- אורי קציר, "חופשי, לא מתבודד", מתוך אתר e-mago
- הקלטה של הספר, מאתר LibriVox
- מלאת שמיר, איך הוא שרד כל השנים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
- פתיחת המהדורה המחודשת לספרו הקלאסי של דניאל דפו, נענע 10
- יעל (פרוינד) אברהם, אי של בדידות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 באפריל 2012
- יגאל ליברנט, הסיפור האמיתי המדהים מאחורי "רובינזון קרוזו", באתר הארץ, 24 באפריל 2018
- עופרה עופר אורן, תרגום מאמר של וירג'יניה וולף במלאת מאתיים שנה ל"רובינזון קרוזו", בבלוג "סופרת ספרים", 3 בינואר 2019
- משה גלעד, רובינזון קרוזו כבר בן 300 והוא בכושר מצוין, תודה ששאלתם, באתר הארץ, 23 באפריל 2019
- אורן נהרי, "רובינזון קרוזו": הספר שמצית את הדמיון כבר שלוש מאות שנה, באתר וואלה, 25 באפריל 2019
- חן מלול, רובינזון קרוזו בלשונות היהודים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ספטמבר 2019
- רובינזון קרוזו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראבינזען דער יינגערע - פרטי הספר וסריקה מלאה, באתר הספרייה הלאומית
- ^ קרן דובנוב, "לשון מקרא באי שומם: עיון בלשונו של המשכיל יצחק רומש ב'כור עוני', גרסה עברית של הספר 'הרפתקאות רובינזון קרוזו' ", בתוך: "נטעי אילן, מחקרים בלשון העברית ובאחיותיה", הוצאת כרמל, תשע"ד.
- ^ יוסף לנג, דבר עברית! חיי אליעזר בן יהודה, ירושלים: יד בן־צבי, 2008, עמ' 4