שפות ברבריות
אזורים | צפון אפריקה |
---|---|
דוברים | 17,000,000 |
משפחה | שפות אפרו-אסייתיות |
קוד ISO 639-2 | ber |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
השפות הבֶּרְבֶּרְיוֹת הן קבוצת שפות המדוברות בעיקר בפי הברברים במרוקו ובאלג'יריה. יש קבוצות הדוברות שפות אלה לכל אורך הסהרה, וגם באזור האפריקאי שמדרום למדבר סהרה. שפות אלה שייכות למשפחת השפות האפרו־אסיאתיות.
עם השפות הברבריות העיקריות נמנות: טמזיג (או אמזיג – תלוי באיזה שבט מדובר – מדוברת במרכז מרוקו), תריפית או ריפי (מדוברת בצפון מרוקו), תַשֶלְחִית (מדוברת בדרום מרוקו), קבילית (מדוברת בחלקים נרחבים של אלג'יריה, במיוחד בקביליה), ותשאוית או שאויה (מדוברת בצפון־מזרח אלג'יריה). טמזיג הייתה שפה כתובה בהפסקות למשך כ־3,000 שנה. שפת הטמזיג קיבלה מעמד מיוחד במרוקו, והיא נחשבת לאחת משתי השפות הרשמיות בממלכה.[1]
הכתב שונה עם הזמן, לפי העמים שישבו בארצות שדוברו בהן שפות אלה. תחילה נכתבה השפה בכתב התיפינע' (אנ'), שעודנו בשימוש אצל הטוארגים, ומופיע גם על שילוט דרכים באלג'יריה[2] ובמרוקו.[3] הממצא הקדום ביותר של כתב זה מתוארך ל־200 לפנה"ס. בין שנת 1000 לשנת 1500 נכתבה השפה בכתב הערבי (התשלחית של מרוקו נכתבת כך גם בימינו); יש הכותבים שפות אלה באלפבית הלטיני, בייחוד דוברי הקבילית. כתב התיפינע' הפך באחרונה לרשמי במרוקו והכתב הלטיני הפך רשמי באלג'יריה, מאלי וניז'ר. אף על פי כן, בכתבי התיפינאג והערבית נעשה שימוש רב במאלי ובניז'ר, בשעה שהכתבים הלטיני והערבי עודם בשימוש רב במרוקו.
האוכלוסייה הדוברת שפות ברבריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1960 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפות ברבריות במרוקו בכ־34 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בשנים 1991–1995 היו במרוקו כ־35 אחוזים מהאוכלוסייה שדיברו שפות ברבריות אולם רק כ־28 אחוזים מהם דיברו שפות אלה כשפת אם (כ-7.5 מיליון דוברים שפות אלה כשפת אם). בשנת 2019 מוערך מספרם בכ-16–17 מיליון – 45%–48% מהאוכלוסייה. הרוב הגדול של דוברי שפות אלה מתחלק לשפות:
- תַשֶלְחִית (שהיא הניב הדרומי) – כ־6–7 מיליון דוברים.
- תמזיגת של האטלס התיכון (שהיא הניב המרכזי) – כ־5 מיליון דוברים.
- תריפית (שהיא הניב הצפוני) – כ־4.8 מיליון דוברים.
אלג'יריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1906 הוערכה קהילת דוברי השפות הברבריות באלג'יריה בכ־1,305,730 דוברים מתוך 4,447,149 תושבים (כ־29 אחוזים). בשנת 1911 נמדד מספר הדוברים ב־1,084,702 דוברים מתוך 4,740,526 תושבים במדינה (23 אחוזים), אך יש הטוענים כי מידע זה לא היה מדויק בשנה זאת, מכיוון שלדעת החוקרים לא נכללה אוכלוסיית השאויה במדינה ברשימת דוברי השפות הברבריות. מספר הדוברים לא היה קבוע, כי למעט גידול טבעי במספר התושבים חלו גם השפעות של קבוצות אתניות זאת על זאת. כך למשל, במקום שהייתה בו קהילה דוברת שפה ברברית ומסביבה דוברי ערבית, היו התושבים משנים לפעמים את שפתם לערבית ולהפך. בשנת 1952 הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפה ברברית בכשליש מהאוכלוסייה, בשנת 1966 היא הוערכה בכ־19 אחוזים, בשנת 1980 היא הוערכה בכ־20 אחוזים, בשנת 1991 היא הוערכה בכ־19 אחוזים ובשנת 1996 הוערכה בכ־29 אחוזים. כיום האוכלוסייה הדוברת שפות אלה מוערכת בכ־7.8 מיליון דוברים – כ־18 אחוזים מכלל האוכלוסייה. החלוקה של הדוברים בשפות העיקריות היא:
תוניסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1952 ו־1968, שנערכו בהן הערכות לגבי מספר דוברי הניב הברברי בתוניסיה, נמצא כי רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה דובר אותו. כיום יש המעריכים את מספר דוברי הניב הברברי התוניסאי בכ־26 אלף דוברים. הם מרוכזים בכמה כפרים קטנים בודדים בדרום תוניסיה; בעיקר בכפרים: שְנִינִי, דְוִּירֶת (הנמצאים ממזרח לעיר טאטאוין), תַמְזַרְת, זְרַאוַּה, תַאוּזְ'ז'וּת (הנמצאים ממזרח לעיר מטמאטה), ובכפר קַלְלַלַה (שבדרום האי ג'רבה) – אשר בו ישנו בית הספר היחיד בכל תוניסיה ששפת ההוראה בו היא ברברית. הניב הברברי התוניסאי נקרא "שֶלְחַה" בפי דובריו.
לוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלוב הוערך שיעור הלובים שאינם דוברים ערבית בכ־4 אחוזים נכון לשנים 1991 ו־1996, אולם סך הדוברים שפות ברבריות בלוב הוא 3 אחוזים (162 אלף תושבים), המתחלקים ל:
- נפוסית – כ־141 אלף דוברים בג'בל נפוסה.
- תהגרת תמהק – כ־17 אלף דוברים בגת שבצפון לוב.
מצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנווה המדבר סיווה הצמוד לגבול מצרים־לוב חיה קהילה דוברת שפה ברברית ושמה סיווית. נכון להיום חיים במקום כ־5,000 דוברי שפה זאת, כאשר בשנת 1907 היו שם רק 3,884 דוברים.
מאוריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאוריטניה חיים כיום רק כ־200‒300 דוברי שפות ברבריות, ורובם דוברי זנאגה. יש גם קהילה קטנה מאוד מתוכם הדוברים גם את השפה התמשקית, אך קבוצה זאת קטנה מאוד.
מאלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניז'ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1998 נמנו בניז'ר כ־720 אלף דוברי טוארגית. כיום יש שם כ-1.2 מיליון (כ-5%):
- תואלאמאת תמג'ק – כ-800,000
- תיירת תמג'ק – 250,000
- תהגרת תמהק – כ-60,000
בורקינה פאסו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 נספרו בבורקינה פאסו כ־20–30 אלף טוארגים הדוברים קידל תמשק.
ניגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם טוארגים מעטים בניגריה, הדוברים תואלאמאת תמג'ק.
צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצרפת חיים נכון להיום כ־537 אלף דוברי קבילית, 150 אלף דוברי תמזיגת של האטלס התיכון ומעט דוברי תריפית ותַשֶלְחִית. בשאר אירופה לא ידוע על קהילות דוברות שפות ברבריות.
ספרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרד שולטת בשתי ערים אוטונומיות בצפון אפריקה, מלייה וסאוטה. רוב אוכלוסיית מלייה ומיעוט אוכלוסיית סאוטה דוברים שפות ברבריות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שפות ברבריות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שפות ברבריות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Basma El Atti, Morocco includes Tamazight as Requirement for Receiving Nationality, The New Arab, 24 January, 2023
- ^ Colonisés par les arabes, abandonnés par le monde, אתר KabyleUniversel בשפה הצרפתית, 4 בינואר 2013
- ^ Tifinagh sur les panneaux à Agadir après l'indignation des amazighs – AkalPress, AkalPress, 6 באוגוסט 2019(בצרפתית)