דוד (מיכלאנג'לו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | מיכלאנג'לו בואונרוטי |
| תאריך יצירה | 1504 |
| טכניקה וחומרים | שיש |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
199 ס״מ  |
| גובה |
517 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הרנסנס הגבוה |
| מספר יצירה |
1076 (האקדמיה לאמנות של פירנצה) |
| מיקום |
האקדמיה לאמנות של פירנצה פירנצה שבאיטליה |
| קואורדינטות | 43°46′36″N 11°15′34″E / 43.776702777778°N 11.25945°E |
  | |
"דָּוִד" (באיטלקית: David) הוא פסל שיש אשר נוצר בין השנים 1501–1504 על ידי הפסל בן תקופת הרנסאנס, מיכלאנג'לו בואונרוטי. הפסל מציג את דמותו של דוד, היוצא לקראת גוליית ובידו קלע. הפסל נוצר בפירנצה בתקופת הרפובליקה בראשותו של פיירו סודריני שקמה לאחר גירושם של בני משפחת מדיצ'י מן העיר והוצאתו להורג של הנזיר ג'ירולמו סבונרולה. הפסל, הנחשב לפסגת הפיסול האנושי, הוא אחד מן הפסלים הידועים ביותר מתקופת הרנסאנס ואחת מיצירות האמנות הידועות ביותר בתרבות המערב.
הפסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]גובהו של הפסל הוא 517 ס"מ, והוא מציג את דמותו של דוד, המתואר כגבר צעיר וחסון. דוד עומד בתנוחת קונטרה פוסטו וגופו נטוי ומעוקל בצורת האות S, כמקובל בפיסול היווני הקלאסי. משקל גופו נשען על רגל אחת ואילו הרגל הנגדית חופשייה. פניו של דוד פונות אל הצד ומבטו מרוכז מאוד, דבר המעניק לדמות תחושה של מתח ודינמיות.
הפרופורציות בפסל אינן מדויקות במכוון: הראש והכתפיים גדולים יותר באופן יחסי מאשר יתר חלקי הגוף. הכוונה הייתה, שאדם הנמצא מול הפסל הגבוה, יוכל לראות את חלקו העליון של הפסל - הרחוק מעיני הצופה, באותו גודל יחסי כפי שנראה החלק התחתון של הגוף. כפות הידיים גם הן גדולות במיוחד. בידו השמאלית דוד מחזיק קלע ששמוט על כתפו ועובר על גבו, ובידו הימנית - שהיא גדולה מיד שמאל - הוא מחזיק את הידית השנייה של הקלע. מסיבה שאינה ידועה, ואולי אפילו בטעות, פיסל מיכלאנג'לו את דוד כערל.
פרט גזע העץ המפוסל עליו נשענת רגלו הימנית של דוד, נועד לא רק למטרות אסתטיקה, אלא גם כדי לתמוך בגוף הפסל, לאזן את משקלו ולהעניק לו יציבות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסל הוזמן על ידי רפובליקת פירנצה. במקור נועד הפסל להיות מוצב בגובה רב על אחת התומכות החיצוניות של סנטה מריה דל פיורה, הקתדרלה של פירנצה. אולם משהושלם עורר הפסל התפעלות כה רבה עד שכונסה (ינואר 1504) ועדה מיוחדת שתפקידה היה לקבוע את מקום הצבתו. עדות לחשיבות שיוחסה לנושא ניתן ללמוד מהרכב הוועדה שכללה את מרבית האמנים הבכירים של העיר, ובכללם לאונרדו דה וינצ'י, סנדרו בוטיצ'לי ופיליפינו ליפי. לאחר שהוועדה שמעה את דעתם של שלושים אמנים, אדריכלים ונציגי ציבור (הפרוטוקולים של דיוני הוועדה שרדו), הוחלט להציב את הפסל ליד הכניסה לפאלאצו וקיו, בית העירייה של פירנצה[1]. הפסל הוצב שם ונחשף לציבור הרחב בספטמבר 1504. לאחר שעמד במקום כ-370 שנה, הועבר הפסל בשנת 1873 אל האקדמיה לאמנות של פירנצה, על מנת להגן עליו מפגעי מזג האוויר. בשנת 1910 הוצב העתק של הפסל במקום בו היה מוצב הפסל המקורי.
פגיעה בפסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסל נפגע פעמיים בעבר:
- הפעם הראשונה הייתה בעקבות מהומות שפרצו בפירנצה עם הגיע הידיעות אודות ביזת רומא ב-1527 על ידי גייסותיו של קרל החמישי ובריחתו של האפיפיור קלמנס השביעי לבית מדיצ'י. הרפובליקאים מתנגדי מדיצ'י שבעיר, מעודדים מהידיעות על הימלטות האפיפיור מרומא, השתלטו על הפאלאצו וקיו והתבצרו במקום. בתגובה הטילו תומכי מדיצ'י מצור על הפאלאצו. הרפובליקאים הנצורים הטילו ספסל כבד ממרומי הבניין שנועד לפגוע במתנגדיהם אך פגע בפסל שניצב לפני פתח הבניין ושבר את ידו השמאלית. שני נערים צעירים כבני שש עשרה שעברו במקום (האחד היה הצייר, אדריכל והיסטוריון האמנות לעתיד, ג'ורג'ו וזארי, והשני הצייר לעתיד פרנצ'סקו דה רוסי סלוויאטי) אספו את שברי היד ולקחו אותם לבית אביו של אחד מהם, דבר שאפשר את שיקומה של היד לאחר מכן[2].
- הפעם השנייה הייתה ב-1991, כאשר אדם מעורער בנפשו הצליח להשחית את הפסל בפטיש ושבר את הבוהן ברגל השמאלית, בטרם נאסר. מאז לא ניתן להתקרב לפסל.
בעקבות האירוע ב-1991 התאפשרה בדיקה של השיש, והתגלה כי מקורו במחצבות פאנטיסקריטי במיסגליה, באזור קרארה. נראה כי גוש השיש נחצב מהצוק 40 שנה בטרם נוצר הפסל, ושני פַּסלים ניסו לחצוב בו קודם לכן - אגוסטינו די דוצ'ו ואנטוניו רוסלינו. שניהם החליטו לא להמשיך בפיסול גוש שיש זה, עקב חוסר ניסיון ואיכותו הבינונית של השיש, ועל כן ההערכה היא כי מיכלאנג'לו קיבל את גוש השיש בחינם. עוד נמצא כי בשל איכות השיש, התקשו משמרי הפסל בעבודות הניקוי שנעשו בו (בשנים 1843 ו-2003).
העתקי הפסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפירנצה לבדה מצויים שני העתקים של הפסל, האחד משיש, ליד הכניסה לפאלאצו וקיו, והאחר מברונזה צבועה בצבע שיש, במרכז הפיאצלה מיכלאנג'לו.
בשנת 2000 הציעה העיר פירנצה ליצור עותק של הפסל עבור העיר ירושלים לרגל חגיגות ה-3,000 לכיבוש העיר על ידי דוד. ההצעה עוררה סערה בירושלים, בייחוד בחוגים החרדים בה, בשל הצגת דוד המלך עירום. לבסוף ניתן במקומו במתנה עותק של פסל אחר של דוד, לבוש בגדים, "דוד" מעשה ידי ורוקיו.
העתקים נוספים של הפסל מצויים בכל רחבי העולם. העתק גבס מצוי במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, וכן מצויים העתקים במוזיאון הקפיטוליני ברומא, סרפרס פרדייס באוסטרליה, בלוס אנג'לס, קליפורניה, במוסקבה, ובמלון סיזרס פאלס בלאס וגאס שבנבדה.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בסרט "באטמן לנצח" אדוארד ניגמה משתמש בתמונת הפסל של דוד שעליה הוא מלביש תמונה של ראשו על מנת לבחור לעצמו זהות סודית.
- בסרט "מופע הקולנוע של רוקי" הפסל מוצג שעליו שפתון
- בסרט "הגוניס" צ'אנק שובר את איבר מינו של העותק של הפסל שנמצא בבית הגוניס.
- בפרק ה-18 של העונה השנייה של סדרת האנימציה האמריקאית בובספוג מכנסמרובע "אמן אלמוני" סקווידוויד "בטעות" מפסל את הפסל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דוד (באנגלית)- דוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]