סדר הדורות אלף השלישי

<< · סדר הדורות · אלף השלישי · >>

אלף השלישי

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

ב' אלפים קצ"ג

ראובן נולד ב"א קצ"ג...

ב' אלפים קצ"ד

שמעון נולד ב"א קצ"ד כ"ח טבת (מדרש ילקוט) (ובחיי כתב כ"א) וחי ק"ך שנה. ומת אחר יוסף שנה א' (סדר עולם זוטא ובשה"ק)...

ב' אלפים קצ"ה

לוי נולד ב"א קצ"ה ט"ז ניסן וחי קל"ז (כמבואר בפ' וארא ו' ט"ז) וביוחסין בסה"ד ד"ט א' כתב חי ק"ל ט"ס. ובספר הישר חי קל"ז ומת צ"ג לירידתן למצרים. וכ"כ עשרה מאמרות מאכ"ח ח"ג סכ"ח (שהיה ב"א רל"ח) א"כ מת ב"א של"א, א"כ נולד ב"א קצ"ד פ"ו ליעקב כ"כ היוחסין, והיה לפ"ז בן מ"ד שנה בירידתו למצרים. ובשה"ק כתב לוי היה כשירד למצרים בן מ"ה וחי במצרים צ"ב, טעות גמור בידו דאי' במדרש ילקוט ר"פ שמות...

ב' אלפים קצ"ה

יהודה נולד ב"א קצ"ה ט"ו סיון וחי קי"ט שנים ומת לפני לוי י"ח שנים (סדר עולם זוטא ומדרש ילקוט ובחיי). לפ"ז מוכח דנולד יהודה פ"ז ליעקב כי יעקב נולד ב"א ק"ח ופ"ז הרי ב"א קצ"ה וקי"ט שחי יהודה הרי ב"א שי"ד ולוי מת ב"א של"ב הרי מת י"ח שנים קודם ללוי. ובסדר עולם זוטא כתב שנולד פ"ו ליעקב הוא ב"א קצ"ה ט"ס הוא כי בזקוקין דנורא פל"א כתב פ"ז ליעקב הוא ב"א קצ"ה מכוון למ"ש וכ"מ ממ"ש בסדר עולם יהודה היה בן ל"ג כשנולד פרץ שהיה ב"א רכ"ח א"כ ראה פ"ז ליעקב הוא ב"א קצ"ה ול"ג של יהודה הרי ב"א רכ"ח. אכן בספר הישר כתב מת יהודה בן קכ"ט שנים פ"ו שנה לירידתן למצרים. א"כ מת ב"א שכ"ד ומוכח שנולד פ"ז ליעקב ב"א קצ"ה. ולוי מת צ"ג לירידתן למצרים הוא ב"א של"א הרי מת קודם ללוי ז' שנים. ליהודה נפך והוא מראקרי ובלשון ערבי זמורא ובתרגום ארמרגזין והוא ירוק ככרתי, וניתן ליהודה שהוריקו פניו במעשה תמר. גם כשחשדו אביו על יוסף. וסגולתו למי שנושאו אויביו הופכין לו עורף לכן נקרא נופך (בחיי). והיא שחורה (שם). ובתרגום שה"ש כחלי, כתב מתורגמן נ"ל שהוא אבן אזמרגר. ע"ל יששכר. יהודה מלכות. (מגיד). נשמת שם היה ביהודה (א"ח ח"ב פט"ו), לוט נתגלגל ביהודה ובועז (ע"ל ב' אלפים תשפ"ז), מתתיהו בן יוחנן כה"ג בסוד יהודה (ע"ל ג"א תרכ"א), יהודה ובנימין שורש קין והבל. (האר"י ל"ש):

ב' אלפים קצ"ח

גד בן יעקב נולד י' חשון, חי קכ"ה שנים (מדרש ילקוט ובחיי). ובספר הישר מת פ"ג לרדתן למצרים, א"כ מת ב' אלפים שכ"א ונולד ב' אלפים קצ"ו, פ"ח ליעקב: אחלמה נקרא קריסטאל לגד, וסגולתו שמחזקת הלב שלא ירך בלכתו למלחמה (בחיי). ושה"ק כתב שבו לגד, ומק"ח כתב לשם לגד, בתרגום שה"ש גליף על טבאג, אחלמה נקרא בערבי אל חלמה, ומי שנושאו באצבעו לעולם יראה חלומות (שם מכ"י). גד יסוד (מגיד):

אשר בן יעקב נולד ד' שבט (מדרש ילקוט ובחיי). ובשה"ק כתב כ"ב שבט. חי קכ"ג (מדרש ילקוט ושלשה"ק וספר הישר) ומת פ"ב לרדתן למצרים, א"כ מת ב' אלפים ש"כ ונולד קצ"ז, פ"ט ליעקב, ובסדר עולם זוטא כתב חי קכ"ו שנים: תרשיש לאשר וסגולתו לעכל המאכל ואם שוחקין אותו ונותן במאכלו נעשה עב ושמן, היא גריסוליק"ה וצבעה כצבע השמן (בחיי ומ"ב), ובתרגום שה"ש אשר גליף על פרוזג. וכתב המתורגמן נראה לי שהוא פטדה, תרשיש דומה לתכלת (שם מכתב יד): אשר מלכות (מגיד):

ב' אלפים ר"ז

ויעקב בן צ"ט שנים (הוא ב"א ר"ז) בעלותו בית אל בלוז ויבן מזבח וישב שם ימים ששה חדשים (סה"י) ובצ"ד כתב בא אל אביו בן צ"ט, ובשה"ק די"א א' כתב בן ק"ד טעות, בעת ההיא ותמת דבורה בת עוץ מינקת רבקה אשר היתה עם יעקב ויקבור יעקב אותה מתחת לבית אל תחת האלון אשר שם, גם רבקה בת בתואל אם יעקב מתה בעת ההיא בחברון היא קרית הארבע ותקבר במערת המכפלה, וישמע יעקב כי מתה אמו ויבך מאד ויעש לה ולדבורה מניקתה מספד גדול תחת האלון ויקרא שם המקום אלון בכות, והיה יצחק בן קנ"ט שנים. לבן הארמי מת בימים ההם כי נגפו אלהים על אשר עבר הברית אשר היה בינו ליעקב:

ב' אלפים רל"ג

ויוסף בן ל"ד שנים (הוא ב' אלפים רל"ג) ילדה לו אסנת בת פוטיפרע את מנשה ואפרים ויגדלו וילכו בדרכיו ובמוסרו ויבינו וישכילו בכל חכמה ובכל דברי המלוכה וכל שרי המלך מנשאים את הנערים, (ובצמח דוד כתב יולד לו שני בנים ב' אלפים רל"ה), כתב נתיב הישר פרשת וישלח בשם ב"ש ויחי כ"ט, אפרים ומנשה היו תאומים, מנשה בכור ללידה ואפרים במחשבה (ע"ל ב' אלפים תרע"ו), יהושע הוא אפרים בן יוסף (עיין ב' אלפים תפ"ח), גדעון בא ממנשה (עיין ב' אלפים תרע"ו):

ב' אלפים רל"ה

קהת נולד ב' אלפים רל"ה או רל"ו (ע"ל ב' אלפים שס"ח, שס"ט), וכן נראה ממה שכתב הרלב"ג פרשת לך לך כי קהת אפשר שהיה כמו בן שתי שנים בבואו למצרים, ותכלינה שבע שני השבע.

ב' אלפים רמ"ג

ותכלנה כל ימי הרעב

ב' אלפים רנ"ה

עמרם (לדעת חז"ל) ראה את יעקב א"כ נולד עכ"פ קודם ב"א רנ"ה (ע"ל ב' אלפים רס"א)

ב' אלפים רס"א

עמרם נולד ב"א רס"א. (לפי מ"ש שה"ק די"א ב' ודס"ז ב' שמת עמרם שלשים למשה ומשה נולד ב' אלפים שס"ח א"כ שלשים למשה הוי שצ"ח ועמרם חי קל"ז כמפורש בפ' וארא (וביוחסין בסה"ד ד"ט א' כתב שחי ק"ל כמו לוי זקנו ט"ס הוא), א"כ כשתחסר קל"ז מן שצ"ח א"כ נולד ב"א רס"א), אכן בב"ב בפי"נ (קכ"א ב') איתא ז' קפלו את העולם עמרם ראה את יעקב ואת אחיה, כתב הרשב"ם וראה את יעקב עכ"פ שעה אחת קודם מות יעקב א"כ נולד עמרם עכ"פ ב' אלפים רנ"ה שנה שמת יעקב, ולדעת שה"ק דעמרם נולד ב"א רס"א א"כ היה עמרם בן ק"ז בלידת משה (וע"ל ב' אלפים שצ"ב) וצ"ע:

ב' אלפים שכ"ד

יהודה בן יעקב מת ב"א שכ"ד בן קכ"ט שנים. ונקבר בעיר בביא נגד בית לחם.

ב' אלפים תקי"ד

בשנת כ"ו שנה לעבור בנ"י את הירדן היא שנת ס"ו ליציאת בנ"י ממצרים (הוא ב"א תקי"ד) ויהושע בן נון זקן בא בימים בן ק"ח שנה ויקרא לכל ישראל לזקניהם ולשופטיהם ולשוטריהם ויאמר הנה ראיתם כי ה' נלחם לכם ועתה חזקו מאד לשמור ולעשות את כל דברי התורה כו', ויכרות ברית את העם וילכו איש לנחלתו כו', ויקברו את ארונות מטות אבותיהם בנחלת בניהם, את ראובן וגד בעבר הירדן ברומא, ושמעון ולוי בעיר מנדא אשר נתנה לבני שמעון ויהי מגרש העיר לבני לוי, ואת יהודה בעיר בנימן נגד בית לחם, ועצמות יששכר וזבולן בצידון בחלק אשר נפל לבניהם, הוא צידון רבה בשפת ים הגדול וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובה"כ שם (גא"י). ודן באשתאול, ונפתלי ואשר בקדש נפתלי, ועצמות יוסף קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב. כתב גא"י נבלוס הוא שכם ובכפר אלבצנו רבא נקבר יוסף הצדיק וחומות יפים סביב קברו ועמוד אחד לצד ראשו ואחד לצד רגלו ונגד שכם הוא הר גריזים והר עיבל ובין הר עיבל הוא קבר יוסף ושם בארי מים חיים נקראים עין יעקב, ובנימן קברו בירושלים. נגד היבוסי אשר נתן לבני בנימן (סה"י):

ב' אלפים תת"ע

עלי מת ב' אלפים תת"ע ביום שגלה הארון.

ב' אלפים תתקכ"ח

שלמה בית המקדש הראשון בשנה רביעית למלכות שלמה, היא שנת ארבע מאות ושמונים מיציאת מצרים ב' אלפים תתקכ"ח.