המדינות הנורדיות נמצאות בחלק הצפוני ביותר של אירופה, ומשתרעות מהחוג הארקטי ועד לים הבלטי. המדינות הנורדיות כוללת את המדינות דנמרק, שוודיה, נורווגיה, פינלנד, איסלנד, איי פארו, אולנד, ולפי רוב ההגדרות גם את גרינלנד, שכן קיימים קשרים פוליטיים ולשוניים בין כל אותן המדינות במשך תקופה ארוכה בהיסטוריה. הנופים עוצרי הנשימה של האזור, ההיסטוריה העשירה, המורשת התרבותית הייחודית והמחויבות לשימור איכות הסביבה מושכים לאזור מבקרים רבים מכל רחבי העולם.

המדינות הנורדית חולקות מורשת משותפת עוד מתקופת הוויקינגים-האומות הללו פיתחו קשרים הדוקים זה עם זה במשך מאות שנים וגם כיום עדיין קיים שיתוף פעולה הדוק ביניהם. המדינות הנורדיות משתרעות על פני קרוב ל-1.2 מיליון קילומטרים רבועים - אחד האזורים הגדולים ביותר אירופה, למרות שגרים בו רק בסביבות 24 מיליון אנשים, שמהווים רק כ-4% מאוכלוסיית אירופה כולה. המדינות הנורדיות מכילות כמה מפלאי הטבע המרהיבים ביותר באירופה ובאופן כללי רמת החיים במדינות הנורדיות היא מצוינת.

אחת מאטרקציות התיירות העיקריות של המדינות הנורדיות היא נופי הטבע המרהיבים של האזור. המדינות הנורדיות מכילות כמה מפלאי הטבע המרהיבים ביותר באירופה, כולל פיורדים הציוריים, הרים נישאים, יערות עצומים ואינספור אגמים. המבקרים יוכלו לקחת חלק בפעילויות רבות בחיק הטבע כמו טיולים רגליים, סקי, דיג, או פשוט ליהנות מהנוף המדהים.

המדינות הנורדיות נודעת גם בזכות המורשת התרבותית העשירה שלהן. המבקרים יכולים לנצל את הביקור על מנת ללמוד על תקופת הוויקינגים ולחקור חורבות ויקינגיות עתיקות, או לבקר בכפרים מסורתיים ולחוות את אורח החיים המקומי. ישנם גם מוזיאונים ואתרים היסטוריים רבים המציעים תובנות על העבר המרתק של האזור. גלריות לאמנות עכשווית מספקים הצצה לתרבות המודרנית של האזור.

מדינות וטריטוריות

מפת סקנדינביה

נורווגיה המדינה ידועה במיוחד בזכות הפיורדים המרהיבים והייחודיים שבה, ההרים התלולים והדרמטיים הפזורים ברחבי המדינה, השטחים המיוערים העצומים שבה וכנסיות העץ העתיקות שבה.

שוודיה המדינה הגדולה ביותר בסקנדינביה הן מבחינת שטח והן מבחינת גודל האוכלוסייה. המדינה ידועה במיוחד בזכות השטחים המיוערים העצומים שבה, האגמים הרבים והאיים היפים הממוקמים לאורך חופיה.

דנמרק המדינה הקטנה ביותר בסקנדינביה אשר ממוקמת ברובה על חצי האי יוטלנד. דנמרק היא המדינה הדרומית ביותר מבין מדינות סקנדינביה. המדינה מדורגת לעיתים רבות כמדינה בה התושבים הם המאושרים ביותר בעולם.

פינלנד בעלת שפה ותרבות ייחודיים המייחדים אותה מיתר מדינות סקנדיביה.

איסלנד אי הממוקם בצפון האוקיינוס ​​האטלנטי ובעל נוף מרהיב הכולל הרי געש, קרחונים, גייזרים ומפלי מים.

טריטוריות

• איי פארו - קבוצת איים הממוקמת בצפון האוקיינוס האטלנטי. איי פארו הם טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי.
• גרינלנד - אי גדול הממוקם בצפון האוקיינוס האטלנטי. גרינלנד היא טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי. כ-84 אחוז משטח האי מכוסה קרח.
• סבאלברד - ארכיפלג הממוקם באוקיינוס הארקטי. סבאלברד היא טריטוריה נורווגית בעלת שלטון עצמי.
• איי אולנד - קבוצת איים הממוקמת בים הבלטי. איי אולנד הם טריטוריה פינית בעלת שלטון עצמי. אף על פי כן, כמעט כל תושבי אולנד הם שוודים מבחינה אתנית, ושפת הפרובינציה היא שוודית. אולנד כוללת 6,500 איים, רובם לא מיושבים.

יישובים בולטים בעלי עניין תיירותי

מרכז קופנהגן

יישובים בולטים בסקנדינביה בעלי עניין תיירותי:

• 1 קופנהגן‏ (Copenhagen‏)   - מספר עצום של אתרים של תרבות, קניות והשראה של מסורות עיצוב דנית. בזמן האחרון העיר הפכה להיות המרכז הגסטרונומי של האזור.
• 2 סטוקהולם‏ (Stockholm‏)   - בירת שוודיה. העיר המתפרסת על מספר איים והיא אחת מהיפות ביותר בסקנדינביה.
• 3 אוסלו‏ (Oslo‏)   - בירת נורווגיה. העיר מכילה מוזיאונים בעלי חשיבות לאומית, חיי לילה תוססים וזירה תרבותית.
• 4 הלסינקי‏ (Helsinki‏)   - "בתו של הים הבלטי", עיר הבירה של פינלנד והעיר הגדולה ביותר בה, עם הקתדרלה הציורית שלה.
• 5 רייקיאוויק‏ (Reykjavík‏)   - בירת איסלנד אשר היא עיר הבירה הצפונית ביותר בעולם.
• 6 גטבורג‏ (Gothenburg‏)   - נמל ועיר תעשייתית על החוף המערבי השוודי, השני בגודלו בשוודיה.
• 7 ברגן‏ (Bergen‏)   - מרכז מסחרי של ברית הנזה עם בניינים ציוריים מעץ, בסביבה הררית מרהיבה, חיי לילה מגוונים והרבה אווירה.
• 8 ארהוס‏ (Aarhus‏)   - מוזיאון פתוח המכיל מבנים היסטוריים מעיירות וערים מרחבי דנמרק, רובם מהמאה ה-19.

יעדים בולטים נוספים

הפארק הלאומי ת'ינגווליר

• 1 הפארק הלאומי ת'ינגווליר‏ (Þingvellir National Park‏)   - פארק לאומי הנמצא בדרום מערב איסלנד. בנוסף על הסביבה הטבעית הגעשית והטקטונית המיוחדת שבה הפארק נמצא, זהו אחד מהאתרים החשובים ביותר בהיסטוריה האיסלנדית.
• 2 נורדקאפ‏ (Nordkapp‏)   - צוק, שהוא למעשה הנקודה הצפונית ביותר באירופה.
• 3 גוטלנד‏ (Gotland‏)   - האי הגדול ביותר בים הבלטי, עם ויסבי, שהוכרז כאתר מורשת של אונסק"ו. באי מתקיימים פסטיבלים גדולים בקיץ.
• 4 יוסטדאלסבריין‏ (Jostedalsbreen‏)   - הקרחון הגדול ביותר באירופה.
• 5 מיוואטן‏ (Mývatn‏)   - אזור אגמים ליד אקוריירי בצפון איסלנד.
• 6 הפארק הלאומי נוקסיו‏ (Nuuksio National Park‏)   - פלא קטנטן, רק 35 ק"מ מהלסינקי.
• 7 סאריסלקה‏ (Saariselkä‏)   - מרכז ספורט חורף בלפלנד הפינית.
• 8 צוקי סטיבנס‏ (Stevns Cliff‏)   - מצוקי אבן חול בדנמרק.

רקע כללי

בעוד שהמונח "סקנדינביה" הוא מונח גאוגרפי המתייחס רק למדינות דנמרק, נורווגיה ושוודיה. המונח המדינות הנורדיות כולל גם את פינלנד ואיסלנד, למרות שלעיתים יש המשתמשים בשני המונחים לתיאור כל אותן המדינות. מבחינה גאוגרפית גרינלנד משתייכת לאזור אמריקה הצפונית אך קשורה מבחינה פוליטית ליתר המדינות הנורדיות בשל היותה חלק בלתי נפרד מדנמרק ומשום שהיא חברה בארגון השיתופי המועצה הנורדית שמטרתה לקדם שיתוף פעולה בין המדינות הנורדיות.

למדינות הנורדיות מאפיינים תרבותיים משותפים רבים, כולל בין היתר דגלים דומים, ורוב השפות שלהן דומות למדיי. למדינות הנורדיות היסטוריה משותפת ויש ביניהן שיתוף ניכר מבחינה כלכלית. אף על פי כן, בעוד שדנמרק, פינלנד ושוודיה חברות באיחוד האירופי, נורווגיה ואיסלנד בחרו שלא להצטרף לאיחוד האירופי, למרות שהן כן משתייכות לאיגוד הסחר החופשי האירופי (אשר מאפשר סחר חופשי עם האיחוד האירופי) ולאזור שנגן. גרינלנד עזבה את האיחוד האירופי בשנת 1985 בעיקר בשל מחלוקות הנוגעות לענף הדיג.

לאחר מלחמת העולם השנייה המדינות הנורדיות הפכו לכמה מהמדינות בעלות ההכנסה הממוצעת הגבוהה בעולם. נורווגיה ואיסלנד במיוחד זכו לשגשוג רב בשל שפע משאבי הטבע שבהם. גם לשוודיה ופינלנד זכו ללא מעט שגשוג, למרות שבשוק הבין-לאומי הן ידועות בעיקר בזכות מותגים בולטים כמו איקאה, וולוו, סאאב, אריקסון ונוקיה. ענפי היצוא הגדולים ביותר בדנמרק כוללים בין היתר מכונות תעשייתיות, מוצרים כימיים, רהיטים, תרופות, נקניקים משומרים, ובשר חזיר.

המדינות הנורדיות הן מדינות רווחה משוכללות אשר מסבסדות זאת באמצעות שיעורי מס גבוהים יחסית. רוב הדברים במדינות הנורדיות נוטים להיות מאורגנים מאוד, ועל כן המטיילים שבמקרים במדינות הנורדיות יכולים לצפות שהכל יפעל תמיד בהתאם לתוכניות, הכללים ולוחות הזמנים. המדינות הנורדיות הן מהמדינות הכי פחות מושחתות בעולם, ושיעורי הפשיעה בהן נמוכים למדיי. בנוסף, המדינות הנורדיות מקבלות באופן תדיר את הדירוג הגבוה ביותר בעולם מבחינת שוויון בין המינים, והן מכילות את שיעור הנשים הגבוה ביותר בעולם בתפקידים בכירים. בנוסף לכך ישנה חופשת לידה ארוכה במיוחד לאחר הכל לידה, האבות יכולים לקבל חלק מתקופת החופשה לאחר הלידה, ומקובל במיוחד ששני ההורים לוקחים חלק שווה בגידול הילדים. הודות למסורת של השוויון בין המינים, לעיתים רבות נבחרות הספורט של המדינות הנורדיות זוכות להצלחה רבה במיוחד בתחרויות ספורט בין-לאומיות - במיוחד בכדורגל ובכדוריד. התמיכה במדינת הרווחה גבוהה במיוחד בקרב חלק ניכר מהאוכלוסייה במדינות הנורדיות.

רקע היסטורי

אכזריותם של הוויקינגים וכיבושיהם נודעו ברחבי אירופה והם הפכו לאימת חופיה המערביים של אירופה בין המאה ה-8 למאה ה-11

אזור חצי האי הסקנדינבי והאזור שבו נמצאת כיום פינלנד היה מכוסות בקרח עד תום עידן הקרח - בסביבות שנת 10,000 לפנה"ס. כאשר הקרח נמס בהדרגה העמים הגרמאנים החלו להתיישב באזורי החוף הדרומיים בעוד שהפינים וסאמים היגרו לאזור פינלנד וצפון האי הסקנדינבי מהרי האוראל. בפועל המדינות הנורדיות היו בין האזורים האחרונים של אזור אירואסיה אשר יושבו על ידי בני אדם.

התקופה שבין המאה ה-8 למאה ה-11 ידועה כעידן הוויקינגים. "ויקינגים" לא היו שבט או אומה - הפירוש המקורי של המילה בנורדית עתיקה היה "מלח". רוב האוכלוסייה הנורדית היו חקלאים שנשארו בסקנדינביה על מנת לעסוק בחקלאות, ולפי הגדרה זו לא היו "ויקינגים", בעוד שבאוכלוסייה הנורדית היו גם אנשים שהפליגו באוקיינוס האטלנטי ובנהרות האירופאים, ואפילו הגיעו עד אמריקה הצפונית (לאזור בו נמצאת כיום קנדה) ולאזור מרכז אסיה - לעיתים במטרה ליישב את היעד אליו הם הגיעו, כאשר הם לקחו בין היתר חלק בייסוד אומות מסוימות כגון אנגליה, צרפת, ורוסיה. חלק מהמשלחות של הויקינים עסקו בסחר שליו בעוד שאחרות עסקו בפשיטות אכזריות אשר גרמו לכך שהיה להם מוניטין רע ברחבי אירופה באותה העת.

איסלנד יושה במהלך תקופת הוויקינגים בעיקר על ידי מהגרים שהגיעו אל איסלנד מאזור מערב נורווגיה. איסלנד שמרה בעיקר על קשרים תרבותיים ופוליטיים עם מדינות סקנדינביה והשפה הנורדית העתיקה השתמרה היטב באיסלנד עד כדי כך שחלק מהכתבים של הסאגות הנורדיות העתיקות דומים כיום הרבה יותר לאיסלנדית המודרנית מאשר לשפות האחרות של מדינות סקנדינביה.

לאחר שהאומות הנורדיות התאחדו והתנצרו בסביבות שנת 1000 לספירה הפשיטות של הוויקינגים פחתו בהדרגה. פינלנד התנצרה וסופחה לשוודיה במהלך המאה ה-13. המדינות הנורדיות היו מאוחדות תחת איחוד קלמר לאורך המאה ה-14 והמאה ה-15, אך במהלך המאה ה-16 שוודיה בחרה לעזוב את האיחוד ונלחמה נגד דנמרק ב-11 מלחמות שונות במהלך 300 השנים הבאות. הרעיון של האחדות הסקנדינבית חזר לבסוף להיות פופולרי במהלך המאה ה-19. לאורך השנים נורווגיה אשר הייתה תחת שליטת דנמרק הושפעה רבות מהפוליטיקה והשפה הדנית, ובשל כך השפה הנורווגית הושפעה רבות באותה התקופה מהשפה הדנית. לאחר שנורווגיה זכתה בעצמאות מדנמרק בשנת 1814 אימצה נורווגיה חוקה דמוקרטית אשר הייתה אחת מהחוקות הדמוקרטיות הראשונות בעולם. לנורווגיה הייתה אוטונומיה ניכרת במסגרת האיחוד שלה עם שוודיה (שהתקיים בין השנים 1814 עד 1905) אך לבסוף הוחלט לסיים את האיחוד באופן שליו בשנת 1905.

נורווגיה, פינלנד ואיסלנד הפכו כולן למדינות עצמאיות בתחילת המאה ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה זכו חמש המדינות הנורדיות לשגשוג רב כמדינות רווחה דמוקרטיות. בעוד שנורווגיה ואיסלנד בחרו שלא להצטרף לאיחוד האירופי, ובעוד שפינלנד היא המדינה הנורדית היחידה בה האירו הפך למטבע הרשמי, ישנה אחווה בין המדינות הנורדיות ומעט יריבות ידידותית.

גאוגרפיה

דנמרק גובלת בגרמניה, בעוד שפינלנד וצפון נורווגיה גובלות ברוסיה, מלבד הגבולות הללו, הים הבלטי, הים הצפוני והאוקיינוס האטלנטי הם אלו שמפרידים בין כל יתר החלקים של המדינות הנורדיות מהמדינות השכנות. בעוד שלעיתים רבות דנמרק מוגדרת כמשתייכת לאזורים אחרים באירופה, כל יתר המדינות הנורדיות לעולם לא מוגדרות באופן דומה. דנמרק משתרעת על פני חלק מישורי בצפון אירופה - שפלה נטולת הרים ברובה אשר כוללת גם את בלגיה, הולנד, צפון גרמניה וחלקים גדולים של פולין. מאפיינים משותפים למרבית המדינות הנורדיות הם בין היתר אזורי קרקע נרחבים, וכמות גדולה יחסית של משאבי מים. בעוד שדנמרק מכילה בעיקר אדמות חקלאיות או אזורים מיושבים, ורק מעט אזורי טבע שוממים, דנמרק מכילה רצועת חוף גדולה והאזורים המאוכלסים ביותר נמצאים על איים. משום כך בדנמרק תמיד תהיו לכל הפחות במרחק שעה נסיעה מהים. גם באיסלנד ובנורווגיה רוב האוכלוסייה גרה בקרבת הים. המדינות הנורדיות נחשבות לעיתים רבות למדינות עם כמות האוכלוסייה הקטנה ביותר באירופה, זאת על אף שמרביתן משתרעות על אזור נרחב במיוחד ביחס לגודל האוכלוסייה. אם לא כוללים את רוסיה, שוודיה תהיה מדורגת במקום הרביעי מבחינת גודלה בהשוואה לכל יתר מדינות אירופה ונורווגיה תהיה מדורגת במקום החמישי. העירייה הגדולה ביותר בנורווגיה לפי שטח (העיירה קאוטוקיינו) גדולה כמעט פי ארבעה מגודלה של לוקסמבורג, אך היא מונה רק 3,000 תושבים. המחוז הגדול ביותר בנורווגיה לפי שטח (המחוז טרומס אוג פינמרק) גדול יותר מאירלנד כולה. השטח של שוודיה גדול פי עשרה מהשטח של דנמרק.

כל האזור בו נמצאות המדינות הנורדיות נמתח במידה רבה מדרום לצפון. לדוגמה, המרחק מהמיקום הדרומי ביותר בדנמרק למיקום הדרומי ביותר בנורווגיה (נורדקאפ) הוא אותו המרחק כמו מהמיקום הדרומי ביותר בדנמרק לסירקיוז שבדרום סיציליה. אפילו אם לא כוללים גרינלנד, שטחן של כל המדינות הנורדיות הוא גדול יותר מאשר שילוב שטחיהם של בריטניה, צרפת וגרמניה. רוב האזורים של המדינות הנורדיות מיושבים בדלילות והחלקים הצפוניים ביותר של המדינות הנורדיות הם האזורים הכי פחות מאוכלסים באירופה. האורך של מסלול הנסיעה דרך מחוז טרומס אוג פינמרק מצפון לדרום הוא כ-1,000 קילומטרים – מסלול אשר ארוך יותר מאשר נסיעה מלונדון לאינברנס.

הגבול שבין נורווגיה לשוודיה משתרע לאורך 1600 קילומטרים (אחד הגבולות הארוכים ביותר באירופה) ונמצאים לאורכו כ-70 מעברי גבול לאורך כבישים וגשרים שעוברים בין המדינות. לנורווגיה ופינלנד יש גבול משותף המשתרע לאורך 730 קילומטרים ונמצאים לאורך כ-15 מעברי גבול לאורך כבישים וגשרים שעוברים בין המדינות.

האזורים של נורווגיה, שוודיה ופינלנד שנמצאים שמצפון לחוג הארקטי מכונים לעיתים "נורדקאלוטן" ("כובע הצפון") – אזור אשר מיושב במידה רבה על ידי העם הסאמי. אזור זה משתרע על פני מעל ל-300,000 קמ"ר ומהווה כשליש משטחן של כל המדינות הנורדיות. אזור נורדקאלוטן דומה בגודלו פחות או יותר לגודל של גרמניה, למרות שפחות ממיליון בני אדם חיים באזור זה.

הנופים והטבע ברחבי המדינות הנורדיות מגוונים למדיי. בעוד שדנמרק מכילה אזור שפלה שטוח הדומה למדיי לאזור הולנד ולאזור צפון גרמניה. איסלנד מכילה אזורים וולקנים וארקטים. נורווגיה ושוודיה משתרעות על פני חצי האי הסקנדינבי, אשר הוא האזור הגבוה ביותר לאורך רצועת החוף של האוקיינוס האטלנטי, למרות שהגובה הממוצע של פני הקרקע במדינות הללו הולך ויורד בהדרגה מהחלק הצפוני ביותר עד לחלק הדרומי ביותר בו שוודיה גובלת בים הבלטי. ההרים הסקנדינביים תלולים ומחוספסים במיוחד לאורך רצועת החוף האטלנטית של המדינה בה ישנם גם לא מעט פיורדים עמוקים ומרהיבים שעוברים בין ההרים (אשר נוצרו על ידי איתני הטבע במהלך עידן הקרח). מערכת ההרים אשר בחצי האי הסקנדינבי משתרעת לאורך כל נורווגיה ועל חלקים משוודיה והיא מהווה את רכס ההרים הארוך ביותר באירופה. פינלנד שטוחה יחסית, ומכילה אגמים רבים. חצי האי הסקנדינבי מכיל אזורים נרחבים המכוסים ביערות שמכילים בעיקר עצי אורן. ההר "גאלדהופיגן" (Galdhøpiggen) אשר בפארק הלאומי יוטנהיימן שבנורווגיה, הוא בגובה 2469 מטרים מעל פני הים והוא הוא ההר הגבוה ביותר באירופה מצפון להרי האלפים. ההר קבנקיז הוא ההר הגבוה ביותר בשוודיה, אשר מגיע לגובה 2104 מטרים מעל פני הים.

אקלים

תמונת לוויין של חצי האי הסקנדינבי בחורף. תצלום מה-19 בפברואר 2003

יש מגוון רחב של סוגי אקלים ברחבי המדינות הנורדיות, ומזג האוויר תלוי לרוב בקווי האורך והרוחב בהם אתם נמצאים, וכמו גם בגובה בו אתם נמצאים, המרחק מהאוקיינוס, ובטופוגרפיה של פני השטח. במיוחד בנורווגיה מזג האוויר יכול להשתנות במידה ניכרת במרחקים קצרים יחסית כתוצאה מההרים והעמקים. בחורף המרחק מהאוקיינוס ​​הוא הגורם החשוב ביותר שמשפיע על תנאי מזג האוויר. מזג האוויר יכול להשתנות לעיתים רבות גם במידה ניכרת משבוע לשבוע. בפינלנד בפרט הרוחות המזרחיות נוהגות לגרום למזג אוויר חם במהלך הקיץ ולמזג אוויר קר במיוחד במהלך החורף, בעוד שהרוחות המערביות נוהגות לגרום למזג אוויר מתון ולח.

בעוד שאזורים מסוימים במדינות הנורדיות מאופיינים באקלים ארקטי, לרוב מדובר באקלים מתון בהרבה מהאקלים האופייני למקומות אחרים באותה קו הרוחב. בעוד שחלק גדול מהמדינות הנורדיות נמצאות מצפון למעגל הארקטי (בנורווגית: polarsirkelen), המקומיים נוהגים להשתמש במונח "ארקטי" רק עבור האזורים המאופיינים באקלים ארקטי קיצוני יותר - כמו סבאלבארד ואזור הקוטב הצפוני. אזורי ההרים של חצי האי הסקנדינבי והאזורים הנרחבים בצפון "פנוסקנדיה" האם אזורי טונדרה אלפיניים המאופיינים באקלים אלפיני-ארקטי. ישנם אזורים מסוימים בהרים של דרום נורווגיה ובמספר אזורים בצפון שוודיה ונורווגיה בהם יש קרח לכל אורך השנה. העיירה וארדו (Vardø) אשר במזרח פינמרק היא אחת מהעיירות היחידות במדינות הנורדיות עם אקלים ארקטי.

לעיתים רבות יש כפור ושלג במהלך עונת החורף בדנמרק, באזורי החוף של דרום נורווגיה, באיסלנד ובמערב שוודיה. עונת הקיץ בדנמרק, שוודיה, נורווגיה ופינלנד מאופיינת בטמפרטורות חמימות אך נעימות, כאשר הטמפרטורה הממוצעת בשעות היום היא בסביבות 15 עד 30 מעלות צלזיוס. כדאי כמובן לקחת בחשבון שבאזור ההרים ובאזור שמשתרע לאורך החופים המערביים מזג האוויר בדרך פחות יציב. פינלנד מכילה לרוב את מזג האוויר היציב ביותר במהלך עונת הקיץ. באופן כללי, ככל שמתרחקים יותר מרצועות החוף מזג האוויר צפוי להיות קר יותר. בעוד שבמערב נורווגיה ובאזור האיים האטלנטיים של המדינות הנורדיות הטמפרטורה משתנה לא משתנה באופן ניכר בין עונת הקיץ לעונת החורף, במהלך עונת החורף הטמפרטורה בפינלנד צונחת מעת לעת מתחת ל-20 מעלות צלזיוס - אפילו בדרום פינלנד, כאשר בצפון פינלנד השיא היה מדידה של 50- מעלות צלזיוס. בחלק הצפוני של נורווגיה ושוודיה ישנם חורפים קרים לא פחות.

רצעות החוף הנורווגית מקבלת את כמות המשקעים הגדולה ביותר באירופה כולה. בעוד שבאופן כללי עונת הסתיו נוטה להיות העונה הגשומה ביותר, מזג האוויר עשויה להשתנות במהירות גם ביתר ימות השנה. האביב ותחילת עונת הקיץ הם בדרך כלל העונות היבשות ביותר באזורי החוף.

ככל שנוסעים יותר צפונה משתנה גם באופן מהותי מספר שעות האור ביחס לשעות החושך במהלך היממה. מצפון למעגל הארקטי, השמש נמצאת בשמיים גם בחצות במהלך אמצע עונת הקיץ, בעוד שבאמצע עונת החורף אין בכלל אור במהלך שעות היום. בחלק הצפוני המרוחק ביותר של האי הסקנדינבי יש מעט מאוד שעות אור במהלך עונת החורף. באוסלו, סטוקהולם והלסינקי (אשר נמצאות כולן באזור קו האורך 60) יש שעות אור כמעט לאורך כל שעות היממה במהלך חודש יוני, אך רק שש שעות אור במהלך חודש דצמבר.

דמוגרפיה

למעט דנמרק ומספר אזורים עירוניים, צפיפות האוכלוסייה במדינות הנורדיות נמוכה יחסית, במיוחד בחלק הצפוני של אזור זה

נכון ל-2021 חיים בסקנדינביה כ-27 מיליון אנשים. מדינות סקנדינביה מאופיינות בצפיפות האוכלוסין הנמוכה ביותר בעולם. הצפיפות הנמוכה נובעת בעיקר מכך שאזורים נרחבים ברחבי סקנדינביה הם אזורים הרריים בהם הטבע מגביל את ההתיישבות בהם. במרבית מדינות סקנדינביה חלק ניכר מהאוכלוסייה נמצא בקרבת ערי הבירה. באיסלנד אחוז זה אף גבוה יותר, כאשר יותר מעל ל-60 אחוזים מהאיסלנדים מתגוררים בעיר הבירה רייקיאוויק או בקרבתה.

שפות

השפות הדומיננטיות בכל המדינות הנורדיות הן שפות צפון גרמניות. רבים מהמקומיים שנוהגים לפגוש תמיד אנשים מהמדינות הנורדיות האחרות מסוגלים לשנות את אופן ההגייה של שפתם על מנת שהיא תהיה מובנת יותר לאנשים שדוברים את השפות הדומיננטיות האחרות של המדינות הנורדיות - דנית, נורווגית או שוודית. עם זאת, לעיתים רבות רק המקומיים נוהגים לבקר באופן תדיר יותר במדינות הסקנדינביות האחרות יהיו מסוגלים להבין טוב יחסית את דוברי השפות האחרות (משום שהאוזניים שלהם מאומנות יותר לכך). לשפות פינית, גרינלנדית וסאמית אין שום דמיון לשפות נורווגית, שוודית ודנית (אם כי הקרבה הפיזית וההיסטוריה המשותפת גרמו לכך שישנם מספר מילים משותפות שנלקחו מהשפות האחרות).

השפות דנית, נורווגית ושוודית קשור באופן הדוק יותר, ולכל הפחות מובנות יותר עבור כל הדוברים של אותן השפות כאשר קוראים טקסטים שנכתבו בשפות השונות. מתקופת ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19 (כאשר נוצרו סטנדטים לכתיבה עבור השפה הנורווגית), דנית הייתה שפת הכתיבה הדומיננטית בנורווגיה. משום שהן שפות גרמניות, יש דמיון רב בין השפות נורווגית, שוודית ודנית לגרמנית והולנדית, ואפילו דוברי אנגלית יוכלו לזהות לא מעט מילים, במיוחד אם הם ידעו כיצד לאיית את אותן המילים - למשל המילה "בית ספר" (School) בשוודית היא "סקולא" (Skola), ואותה המילה בדנית/נורווגית היא "סקולה" (Skole), בעוד שהמילה "ראשון" (First) היא "Först" בשוודית ו"Først" בדנית/נורווגית. מילים רבות שנמצאות בשום יומיומי כגון "פתוח" (Open), "חדר" (Room), "אוטובוס" (Bus) ו"מונית" (Taxi) במרבית המקרים יהיו כמעט זהות לאותן המילים באנגלית. גם המשמות של פריטים רבים מהמכולת הם כמעט זהים לאותן המילים באנגלית – לדוגמה המילה "לחם" (Bread) בשוודית היא "Bröd" ובדנית/נוורגית היא "Brød", המילה "חלב" (Milk) בשוודית היא "Mjölk" ובדנית/נוורגית היא "Melk".

דוברי נורווגית ושוודית משתמשים לעיתים רבות בטון מעט יותר גבוה, אשר גורם לכך שנדמה כי הדוברים של אותן השפות הנותן כמעט "שרים" את אותן השפות, בדומה לאופן בו נוהגים להגות את השפה הלטבית ומספר שפות דרום סלביות אחרות. למרות שהשפה השוודית והשפה הנורווגיות לכאורה דומות יחסית, ישנם הבדלים בולטים באוצר המילים של השפות וישנן מספר מילים זהות עם משמעויות שונות שעלולים לגרום ללא מעט בלבול כאשר דוברי השפות מתקשרים ביניהם. למשל, בעוד שכאשרהשוודים אומרים שהם מעוניינים ב-"Glass" הם מתכוונים לכך שהם מעוניינים בגלידה (המשמעות של המילה הזו בנורווגית היא זכוכית), וכאשר הנורווגים אומרים שהם מעוניין בגלידה הם אומרים שהם מעוניינים ב"Iskrem" או פשוט "Is" (הפירושו של "Is" בשוודית הוא רק "קרח"). כאשר השוודים אומרים שמשהו מסוים הוא "Rolig" הם מתכוונים לכך שדבר מסוים הוא מצחיק או משעשע, בעוד שהנורווגים אומרים שמשהו מסוים הוא "Rolig" הם מתכוונים לכך שדבר מסוים הוא נינוח, או רגוע. נורווגים שמבקרים/גרים בשוודיה (וכמו גם השוודים שמבקרים/גרים בנורווגיה) אימצו מילים רבות מהשפה המקומית אשר יצרו מין תמהיל בין השפות אשר מכונה "סבורשק" ("Svorsk").

בעוד שחלק מהניבים הארכאים של השפות מובנים רק על ידי המקומיים, כמעט כל תושבי המדינות הנורדיות מסוגלים לדבר את השפה הלאומית הסטנדרטית של מדינתם. אף על פי כן, ראוי לציין כי באופן רשמי אין בנורווגיה נורווגית מדוברת סטנדרטית – אלא רק ניבים שונים אשר דומיננטיים יותר או פחות בכל אזור ברחבי המדינה. שני תקני הכתיבה (Nynorsk ו-Bokmål) הם ניסיון ליצור סטנדרטים המבוססים על תמהיל של ניבים שונים באזורים מסוימים של המדינה, ולרוב לא יהיו זהים במאה אחוזים לשפת האם אותה דובר אדם נורווגי מסוים. תקן הכתיבה Bokmål זהה כמעט לחלוטין לאופן בו כותבים בדנית. Bokmål אשר דומיננטי בעיקר בחלק המערבי של אוסלו נחשב לרוב לניב הסטנדרטי מבין הווריאנטים השונים שקיימים לניב של מזרחי נורווגיה, ולניב הסטנדרטי הלא רשמי של הנורווגית המדוברת. מנחי תוכניות הטלוויזיה ומנחי תוכניות הרדיו אשר משודרים בכל רחבי נורווגיה לרוב ידברו בניב הסטנדרטי של אזור מזרח נורווגיה או בניב הסטנדרטי של מערב נורווגיה.

בעוד שהשפה האיסלנדית והשפה הפארואזית הן גם שפות צפון גרמאניות, הן פחות או יותר לא השתנו לאחר המאה ה-13, ועל כן לרוב הן לא יהיו מובנות ליתר דוברי השפות הגרמאניות. השפה האיסלנדית והשפה הפארואזית התפתחו מהשפה הנורדית העתיקה משום שאותם האיים יושבו במקור בעיקר על ידי אוכלוסייה נורווגית. לניב "נורן", אשר היה הניב של השפה הנורדית שהיה הנפוץ ביותר בשטלנד ובאורקני עד למאה ה-16, יש קשר הדוק להשפה הפארואזית. באיסלנד ובאיי פארו לומדים גם דנית במהלך תקופת הבית ספר, והם יכולים בתאוריה לדבר עם בני משפחתם ו/או אנשים אחרים מהמדינות הנורדיות בשפות המובנות להם, אם כי בפועל, מרבית האיסלנדים אינם שולטים היטב בשפה הדנית.

המקרים החריגים ביותר הם דוברי השפות פינית וסאמית (שפות שמשתייכות למשפחת השפות פינו-אוגיק), ודוברי השפה הגרינלנדית (אשר היא שפה אסקימו-אלואוט). אלו אינן שפות גרמאניות ואפילו לא שפות הודו-אירופאיות, ולכן לרוב דוברי השפות האירופאיות יהיה הרבה יותר קשה להבין אותן. מצד שני, בפינלנד יש מיעוט אשר דובר את השפה שוודית (בסביבות 5 אחוזים מכלל אוכלוסיית פינלנד). דוברי פינית לומדים גם שוודית במהלך תקופת הבית ספר, וכ-45 אחוזים מכלל התושבים הבוגרים בפינלנד מסוגלים להבין דוברי שוודית. עם זאת, בפועל רוב הפינים שולטים הרבה יותר טוב בשפה האנגלית מאשר בשפה השוודית (ולכן יעדיפו לדבר עם שוודים, או אנשים אחרים מהמדינות הנורדיות, באנגלית). פינית דומה במידה רבה לאסטונית. השפה הסאמית משתייכת גם כן למשפחת השפות הפינו-אוגריקיות והיא מוגדרת כשפה רשמית באזורים מסוימים בלפלנד ובפינמרק וגם כשפת מיעוט בשוודיה. תושבי אולנד גם דוברים שוודית (ורבים גם מסוגלים לדבר בפינית). רבים מתושבי גרינלנד מסוגלים גם לדבר דנית.

ישנן מספר אותיות יוצאות דופן שמערכות הכתב של השפות הנורדיות - å, ä, æ, ö, ו-ø. איסלנדית כוללת גם את האות "þ", והשפות איסלנדית ופארואזית כוללות גם את האות "ð" (שהייתה במקור קיימת גם השפה האנגלית אך כיום מיוצגת בעיקר על ידי שילוב האותיות "th" במילים שהכילו את אותה האות בעבר). לשפה הסאמית גם אותיות ייחודיות.

לתושבי המדינות הנורדיות שליטה טובה במיוחד בשפה האנגלית ביחס למרבית מדינות העולם בהן אנגלית אינה שפה רשמית או שפת אם. השילוט ברחבי המדינות הנורדיות מכיל לעיתים רבות כיותב באנגלית בנוסף לשפה המקומית הרשמית. עלוני מידע לתיירים לעיתים רבות מודפסים גם כן בשפות אחרות - בדרך כלל בגרמנית או בצרפתית.

כמעט כל תושבי המדינות הנורדיות שנולדו לאחר 1945 מדברים לכל הפחות אנגלית ברמה בסיסית, והאוכלוסייה הצעירה יותר נוטה לרוב לדבר אנגלית שוטפת. רוב תלמידי התיכון במדינות הנורדיות נוהגים גם ללמוד שפה אירופאית שלישית, כגון גרמנית, צרפתית או ספרדית. תוכניות טלוויזיה בשפות זרות, מוצגות לעיתים רבות בשפת המקור עם כתוביות בשפה המקומית, בעוד שלרוב רק תוכניות הילדים מדובבות לשפה המקומית (למרות שאפילו במקרים של התוכניות והסרטים לילדים, לרוב תקליטורי ה-DVD והסרטים שמוצגים בבתי קולנוע יהיו בשפת המקור עם כתוביות בשפה המקומית).

אטרקציות

טבע ונופים

פיורד גייראנגר

אייל קורא בנורווגיה

בעוד שהפיורדים של מערב נורווגיה הם כנראה אתרי הטבע המרהיבים ביותר במדינות הנורדיות, גם במדינות הנורדיות האחרות יש לא מעט אתרי טבע מרהיבים, כמו גם, למשל אזור הארכיפלג של סטוקהולם, ה-Archipelago Sea בים הבלטי, אלף האגמים של פינלנד, ואזורי הטבע הפתוחים של איסלנד ושל צפון חצי האי הסקנדינבי.

במדינות הנורדיות תהיה לכם גם הזדמנות לראות חיות בר אירו-אסיתיות.

המורשת הוויקינגית

לפני שנת 1000 לספירה האוכלוסייה הנורדית נהגה לכתוב רק באמצעות תחריט של כתב הרונה בעץ או באבן, ורוב הכתבים שנותרו מאותה התקופה שמתארים את עידן הוויקינגים נכתבו לרוב על ידי אויבי הוויקינגים, או שנכתבו מאות שנים מאוחר יותר. משום כך עידן הוויקינגים אפוף מסתורין עד היום. ובכל זאת, בדנמרק, באיסלנד, בנורווגיה ובשוודיה תוכלו למצוא כיום לא מעט אתרים ארכאולוגיים ומוזיאונים בנושא הוויקינגים.

בעוד שהפריטים שנותרו מהתקופה הוויקינגית צנועים יחסית בגודלם, הוויקינים השאירו אחריהם ברחבי סקנדינביה במיוחד הרבה אבני רונה וקברי גבעות (Burial mounds) בהם הם נהגו לקבור את המלכים שלהם. מוזיאונים בולטים עם פריטים מהתקופה הוויקינגית כוללים את המוזיאון לתולדות שוודיה ( "Historiska Museet") בסטוקהולם, את מוזיאון בירקא (Birka) באקהרו, תערוכת "Settlement Exhibition Reykjavík 871±2" במוזיאון העירוני של רייקיאוויק ( "Minjasafn רייקיאביקור") שברייקיאוויק, מוזיאון ספינות הוויקינגים ("Vikingeskibsmuseet") ברוסקילדה, מוזיאון ספינות הוויקינגים באוסלו, וכן האזור העתיק של אופסלה באופסלה שבשוודיה.

בתי המלוכה הסקנדינביים

לדנמרק, שוודיה, ונורווגיה בתי מלוכה, למרות שלמשפחות המלוכה יש רק תפקיד ייצוגי כיום. אף על פי כן, לבתי המלוכה תפקיד חשוב בחברה, והם נותרו פחות או יותר פופולריים בקרב האוכלוסייה המקומית. אנשי בתי המלוכה מוצגים לעיתים רבות בטלוויזיה או בעיתונות והם נוהגים לקחת חלק באירועים שונים. בכל האירועים בהם חברי בתי המלוכה משתתפים סביר להניח שהולך להתרחש משהו מעניין. אך חשוב מכך, לחברי בתי המלוכה ישנם לא מעט ארמונות ואחוזות ברחבי המדינות הנורדיות, ובחלקם התיירים רשאים לבקר במסגרת סיור מודרך. משפחות המלוכה מקושרות ביניהם בדרכים שונות, כאשר לדוגמה כאשר נורווגיה הפכה למדינה עצמאית בשנת 1905, הוחלט אז להקים את בית המלוכה הנורווגי ולהמליך לתפקיד המלך נסיך דני (המלך הוקון).

התרבות הסאמית

ילדים סאמים ואיילים בצפון נורווגיה

האזורים הצפוניים של נורווגיה, שוודיה ופינלנד הם המקום בו חיים באופן מסורתי העם הסאמי.

הזוהר הצפוני

הזוהר הצפוני

תוכלו לצפות בזוהר הצפוני באיסלנד, ובחלקים הצפוניים של פינלנד, נורווגיה ושוודיה, ובמקרים נדירים במיוחד גם בדנמרק. כדאי לקחת בחשבון שבימים מעוננים העננים עלולים להסתיר את תופעת הטבע המרהיבה, משום כך מומלץ לעקוב אחר תחזית מזג האוויר המקומית אם אתה מתכננים לצפות בזוהר הצפוני. כמו כן, כדאי גם לקחת בחשבון שהאורות בערים בדרך כלל מקשים לראות את הזוהר הצפוני במלוא הדרו, ומשום כך מומלץ לרוב לנסוע לאתרים מרוחקים יותר בחיק הטבע, או לכפרים/עיירות קטנות יותר על מנת לצפות בזוהר הצפוני.

פעילויות

בחיק הטבע

האוכלוסייה הדלילה וזכות הגישה הופכים את המדינות הנורדיות למקום מצוין לפעילויות חוץ.

• תוכלו לשלב טיול הליכה ו/או לעסוק בליקוט פירות יער ופטריות ביערות האינסופיים ובאזורי ההרים האלפינים של נורווגיה.
• תוכלו לשלב שיט בפיורד נורווגי, כגון הפיורד גייראנגר (Geirangerfjord) אשר נחשב לאחד הפיורדים הנודעים והפופולריים ביותר, או לפיורד סונג (Sognefjord) אשר הוא הפיורד הגדול ביותר.
• תוכלו לשלב שייט לאורך רצועת החופים האינסופית של נורווגיה אשר לאורכה ישנם שלל איים וצוקים.
• תוכלו לשלב שייט סביב אלפי האיים המרהיבים בארכיפלג השוודי והפיני.
• תוכלו לעסוק בספורט חורף מסוים, כגון סקי או סנובורד בכמה מאתרי הסקי המוצלחים ביותר באירופה.
• תוכלו לחלופין אולי גם לשלב לעשות סקי קרוס קאנטרי במהלך הטיול.

מסלולי טיול בולטים

• מסלול הארכיפלג (אנ') - קו מעבורת שעובר בין האיים השונים באזור ים הארכיפלג.
• שייט בהורטיגרוטן – שייט בספינת קיטור לאורך החוף המערבי של נורווגיה.
• קונגסלדן (אנ') - מסלול טיול פופולרי בשוודיה.
• מסע בעקבות נילס הולגרסון ברחבי שוודיה (אנ') – תוכלו לנסות באותו המסלול אותו עבר נילס הולגרסון ברחבי שוודיה בספרים אותם כתבה במקור הסופרת השוודית סלמה לגרלוף.
• נסיעה בנורדקאלוטלדן (אנ') - מסלול טיול שעובר בחלק הארקטי של פינלנד, נורווגיה ושוודיה.
• נסיעה בכביש הטבעת מס’ 1 (אנ') אשר מקיף את איסלנד

סאונות

תוכלו לשלב במהלך הטיול שחייה בעירום באחת מהסאונות שבאזור ארץ אלפי האגמים (בפינלנד), או לחלופים להיכנס למי הקפואים במהלך עונת החורף אם אתם נועזים במיוחד.

פארקי שעשועים

אם אתם עורכים טיול יחד עם הילדים במדינות הנורדיות מומלץ לנסות ולשלב ביקור בפארק השעשועים "לגולנד" שבדנמרק, אשר הוא פארק השעשועים המקורי של חברת לגו הדנית שנמצאת בקרבת המפעל המרכזי של החברה.

פסטיבלי מוזיקה

במדינות הנורדיות יש מסורת מוזיקה ארוכת שנים במספר ז'אנרים שונים, כאשר ישנם מקהלות כנסיות כמעט בכל הקהילות השונות, וכמו כן לאורך השנים היו גם מספק מוזיקאים נורדים בולטים כגון המלחינים הקלאסיים אדוארד גריג וז'אן סיבליוס, הרכבי פופ כמו להקת אבבא, ביורק, וההרכב Swedish House Mafia, וכמו גם סצנת המטאל הכבד הדומיננטיות של המדינות הנורדיות. המדינות הנורדיות, ובמיוחד דנמרק, ידועות בין היתר בשל פסטיבלי המוזיקה הרבים שנערכים באזור זה במהלך חודשי הקיץ. פסטיבלי המוזיקה הגדולים ביותר בכל מדינה הם:

• פסטיבל רוסקילדה (נערך בדנמרק בתחילת יולי) - זהו אחד מפסטיבלי הרוק הנודעים ביותר בעולם. מדי שנה נמכרים בסביבות 70,000 כרטיסים לפסטיבל וישנם כ-30,000 מתנדבים שעוזרים לארגן את האירוע.
• פסטיבל סקנדרבורג (נערך בדנמרק באמצע אוגוסט) - הפסטיבל השני בגודלו בדנמרק. הפסטיבל נערך בלב יער ומתארחים בו מדי שנה אמנים דנים בולטים וכמו גם אמנים בין-לאומיים רבים. מדי שנה נמכרים בסביבות 50,000 כרטיסים לפסטיבל.
• פסטיבל רויסרוק (נערך בפינלנד במהלך יולי) - פסטיבל המוזיקה הגדול ביותר בפינלנד שנערך באי אשר באזור טורקו. מדי שנה נמכרים בסביבות כ-70,000 כרטיסים לפסטיבל.
• פסטיבל הרוק השוודי (נערך בדרום שוודיה במהלך יוני) - פסטיבל הרוק כבד המרכזי של שוודיה, מדי שנה נמרכים בסביבות כ-33,000 כרטיסים לפסטיבל.
• פסטיבל אויה (נערך באוסלו שבנורווגיה במהלך אוגוסט) - פסטיבל הרוק המרכזי של נורווגיה. הפסטיבל ממוקם בפארק במרכז אוסלו.
• פסטיבל הובה (נערך באי אשר בפאתי ארנדל שבנורווגיה בחודשים יוני ויולי) – בפסטיבל מופיעים הרכבים בין-לאומיים גדולים וכמו גם להקות נורווגיות באי אשר בפאתי העיר ארנדל. מדי שנה נמכרים בסביבות 50,000 כרטיסים לפסטיבל.
• פסטיבל G! (נערך באיי פארו במהלך יולי) - האירוע המרכזי (וניתן גן לטעון שזהו האירוע הגדול היחיד) שנערך באיי פארו. מדי שנה נמכרים בסביבות 6,000 כרטיסים לפסטיבל. בפסטיבל מופיעות בעיקר להקות מקומיות וכמו גם להקות סקנדינביות שונות.
• פסטבל איסלנד אירווייבס (נערך באיסלנד במהלך אוקטובר) - פסטיבל מוזיקה פרוגרסיבית. מדי שנה נמכרים כ-2000 כרטיסים לפסטיבל.

קניות

בעשורים האחרונים המדינות הנורדיות הפכו יקרות יחסית לתיירים זרים, במיוחד בכל הנוגע לשירותים שונים, להשכרת רכב, לאכילה במסעדות, שימוש במוניות, וכמו גם צריכת אלכוהול ומוצרי טבק – אפילו בהשוואה לערים היקרות ביותר בעולם כמו טוקיו, הונג קונג, ניו יורק סיטי, ולונדון. המחירים משתנים גם בין המדינות השונות כאשר נורווגיה ואיסלנד יקרות במיוחד, אפילו יותר מהמדינות הנורדיות האחרות. עם זאת, ישנם גם הרבה אתרי טבע ומקומות בהם תוכלו לצפות בחיות בר בחינם. עבור חלק גדול מהמוזיאונים והגלריות הציבוריות ניתן לרכוש כרטיסים במחיר סביר, או שהכניסה אליהן איננה כרוכה בתשלום. מחיר הכרטיסים של התחבורה הציבורית לרוב יהיה סביר, במיוחד אם לוקחים בחשבון שאוכלוסיות מסוימות מקבלות הנחות מהותיות. לדוגמה, ברוב המקומות סטודנטים וקשישים זכאים לעיתים רבות להנחה של 50 אחוזים בתחבורה הציבורית ובמוזיאונים, בעוד שילדים בין הגילאים 6 עד 11 לעיתים רבות אינם צריכים לשלם בכלל. פריטים יוקרתיים עשויים לעיתים להיות זולים יותר במדינות הנורדיות מאשר במקומות אחרים בעולם. בדרך כלל לא מצפים שתתנו לנותני השירות טיפים מכיוון שלרוב מס על השירות נכלל כבר בחשבון.

פינלנד היא המדינה הנורדית היחידה בה האירו הפך למטבע הרשמי.

לאיסלנד, נורווגיה, דנמרק ושוודיה יש מטבע לאומי – על אך שמדובר במטבעות שונים, כל אותן המטבעות מכונות "קרונה" (או "כתר"). יחידת המשנה של הקרונה היא ה"אורה" (øre), אם בפועל כיום יש רק בדנמרק מטבעות אשר קטנים מקרונה אחת. לרוב מקובל לעגל את המחיר כאשר משלמים במזומן (לכן, כאשר כתוב שהמחיר לתשלום הוא 1.95 קרונות, פירושו הדבר בפועל הוא שתצטרכו לשלם שני קרונות).

בדרך כלל במרבית הבנקים לא נוהגים לבצע החלפת מטבע חוץ, למעט במקומות מסוימים בערים הגדולות ובעיירות שנמצאות בקרבת הגבול. בחנויות מסוימות בערים הגדולות ניתן גם לשלם באמצעות אירו. הכספומטים נפוצים בערים הגדולות. רוב בתי העסק יקבלו כרטיסי אשראי (לכל הפחות כרטיסי אשראי של ויזה ומאסטרקארד) ומשום כך לא תצטרכו לשאת עליכם בכל עת כמויות גדולות של מזומנים. למעשה, ישנם לא מעט בתי עסק שרק מקבלים כרטיסי אשראי ומסרבים לקבל מזומנים.

מזכרות פופולריות בקרב תיירים נוהגים להיות פרטי מלאכת יד מסורתיים, וכן פריטים שונים בעיצוב נורדי מודרני - בשני המקרים מדובר בפריטים יקרים למדיי.

אוכל

הכריך הדני הנודע "Smørrebrød"

המטבחים של כל המדינות הנורדיות דומים למדי, אם כי לכל מדינה יש מנות ייחודיות משלה. מאכלי ים הם פריטים פופולריים במיוחד בתפריטי המסעדות, אך גם בשר בקר, בשר חזיר ובשר עוף נפוצים עוד יותר במנות אותם מרבית האנשים אוכלים ביומיום. תפוחי אדמה הם מרכיב עיקרי בארוחות, ולרוב נוהגים פשוט לבשל אותם, לעשות מהם פירה, או לעשות מהם סלט תפוחי אדמה. במטבחים של המדינות הנורדיות נוהגים גם להשתמש בתבלינים רבים, ובמיוחד עשבי תיבול טריים. מנות נודעות במיוחד של מטבחי המדינות הנורדיות כוללות בין היתר:

• הרינג - ובמיוחד הרינג כבוש.
• קציצות בשר – לרוב מוגשות יחד עם תפוחי אדמה, פירות יער ורוטב שמנת.
• דג סלמון - במיוחד דג סלמון מעושן.
• סמרברד (ידוע בשוודיה בשם "סמורגוסבורד") - אופציה פופולרית במיוחד לארוחת צהריים כאשר התוספות יכולו לכלול הרינג, דגים מעושנים, נקניקים, ועוד.

בארוחות של מטבחי המדינות הנורדיות נהוג גם לעיתים רבות לשלב לחמים מסוגים שונים ומגוונים כאשר לחם השיפון הכהה הוא מבין הלחמים הפופולריים ביותר, והמאפים הסקנדינביים נודעים כיום במיוחד ברחבי העולם. למרות שמדובר במקור במאכל גרמני, ההוט דוג הותאם לטעם המקומי, כאשר לנורווגיה, דנמרק, שוודיה ואיסלנד הוט דוג ייחודיים משלהם. הנקניק האדום של דנמרק נחשב בולט במיוחד במטבח הדני.

בדומה למרבית האזורים באירופה, גם במדינות הנורדית המזון המהיר והמאכלים האתניים הזולים יותר הפכו פופולריים בערים הגדולות. בדנמרק ובשוודיה ישנם מספר גדול במיוחד של מסעדות מזרח תיכוניות, מסעדות סיניות ומסעדות המתמחות במטבחים אסיאתיים אחרים. בנורווגיה במיוחד יש מספר גדול יחסית של בתי קפה אסייתים ומסעדות אסייתיות.

המודעות למגבלות התזונה בקרב המקומיים היא לרוב גבוהה – במיוחד בערים הגדולות של המדינות הנורדיות. ברוב המסעדות יש כיום את האפשרו להזמין מנות צמחוניות, אם כי לרוב הן אינן מיוחדות במיוחד. בערים רבות תוכלו גם למצוא מסעדות צמחוניות מוצלחות למדיי.

שתייה

המשקה האלכוהולי השוודי המפורסם ביותר הוא ללא ספק אבסולוט וודקה

הוויקינגים נהגו לשתות הרבה אלכוהול, ועל אף המאמצים המתמשכים מצד הממשלות של המדינות הנורדיות לוודא שאוכלוסייה תצרוך פחות אלכוהול באמצעות מיסוי כבד על משקאות חריפים, עושה הרושם שחלק גדול מתושבי המדינות הנורדיות בחרו להמשיך את המסורת. כדאי לקחת בחשבון שהעלות של משקאות האלכוהול במדינת הנורדיות הוא גבוה במיוחד – לדוגמה, בנורווגיה תוכלו לצפות לשלם בסביבות 60 קרונות נורווגיות (7 אירו) עבור ליטר אחד של בירה בלבד בפאב, ובשוודיה ופינלנד המחיר יהיה דומה למדיי. האלכוהול בדנמרק זול משמעותית, אם כי עדיין יקר ביחס למקומות אחרים באירופה. משום כך מקומיים רבים נוהגים לשתות אלכוהול עוד בבית בשעות שלפני היציאה, במטרה לחסוך בעלויות באופן זה. גיל השתייה הוא בדרך כלל 18 (20 באיסלנד), אך בברים ובמועדונים רבים מקפידים על כך שמגבלות הגיל יהיו אף גבוהות יותר.

דנמרק היא המדינה הנורדית היחידה בה ניתן לרכוש משקאות אלכוהוליים חזקים יותר במרכולים. ביתר המדינות הנורדיות מרבית החנויות לא רשאים למכור משקאות אלו, והם נמכרים רק בחנויות מיוחדות המופעלות על ידי הממשל – לדוגמה החנויות של "Vinmonopolet" בנורווגיה, החנויות של "Vinbuđin" באיסלנד, החנויות של "Systembolaget" בשוודיה, והחנויות של "Alko" בפינלנד. ישנה הקפדה רבה במיוחד על מגבלות הגיל ושעות הסגירה של אותן החנויות.

המשקאות הפופולריים ביותר הם בירות ומשקאות חריפים מזוקקים דמויי וודקה המכונים "ברנווין" (Brännvin), כולל משקה השנאפס הסקנדינבי המסורתי "אקוואויט" (Akvavit) אשר טעמו הייחודי מגיע מעשבי תיבול ותבלינים שונים.

לינה

אכסניה באחת מהפסגות הגבוהות ביותר בנורווגיה.

כפי שאתם וודאי יכולים לשער גם אפשרויות הלינה במדינות הנורדיות לרוב יקרים למדיי. ניתן לחסוך מעט כסף אם מוודאים שהזמנת החדרים תהיה בתזמון האידאלי (בתי מלון הפונים לקהל עסקי יהיו לעיתים רבות זולים יותר במהלך סופי השבוע, וכו'), אף על פי כן, ייתכן שכדאי לכם גם לבדוק אפשרויות נוספות.

באזורים הכפריים אין הרבה בתי המלון מלבד ביעדים המתויירים יותר, אך תוכלו למצוא באזורים כפריים מסוימים בתי הארחה, אשר בדרך כלל ישנם יהיו נחמדים מאוד. אופציה נוספת (ביעדי הנופש ובאזורים הכפריים) היא להשכיר קוטג' – חלק מהם ניתן להשכיר במחיר סביר למדיי עבור קבוצת אנשים, לפחות מחוץ לעונת התיירות – אך כדאי לבדוק היטב מה תקבלו בדיוק על מנת שתדעו מראש למה לצפות.

משום שישנם כל כך הרבה אתרי טבע מדהימים ברחבי המדינות הנורדיות אין זה מפתיע שישנה כמות גדולה של אכסניות ברחבי המדינות הנורדיות (אשר מכונות Vandrerhjem/Vandrarhem, מילה שמשמעותה המילולית היא "בית מטיילים"). האכסניות לרוב יהיו זולות בהרבה מבתי המלון, ומשום שישנם מאות אכסניות בכל רחבי המדינות הנורדיות, סביר להניח שתוכלו למצוא אחת בקרבת היעד בו אתם תטיילו. הארגונים הלאומיים של האכסניות מכונים "Danhostel" בדנמרק, "STF" בשוודיה, "Norske Vandrerhjem" בנורווגיה, "SRM" בפינלנד, ו-"Farfuglar" באיסלנד.

ברחבי המדינות הנורדיות, למעט בדנמרק בה צפיפות האוכלוסייה גבוה יותר, חוק האלמנסרטן (Allemansrätten) מהווה בסיס חשוב לחברה משום שהוא מבטיח לכולם את הזכות לטייל ו/או להקים מאהל בכל אזור לא מעובד במשך לילה אחד או שניים, כל עוד אתם מכבדים נורמות מסוימות, לא ממוקמים ממשם מול הבית של תושבים אחרים, ואינך משאירים עקבות בעת שאתם עוזבים. אם אתם אוהבים לטייל בחיק הטבע, הכלל החשוב הזה עשוי להיות הדבר שיסייע לכם להפוך את הביקור במדינות הנורדיות היקרות להרבה יותר זול. בפארקים הלאומיים וכדומה, ובהרים הנורווגים, ישנם גם בקתות שוממות, כאשר העלות של השהייה בהן יכולה להיות - חינם, או שהשהייה תהיה זולה למדיי, או שהשהיה תעלה מחיר סביר. קמפינג עם כלי רכב (או קמפינג בו אתם מגיעים עם אוהל בלבד) יכול להיות אופציה חסכונית יותר גם כן. ישנם אתרי קמפינג גם בקרבת ערים רבות.

לעיתים תהיו אמורים להביא עימכם לבקתות ולאכסניות בהם תשהו מצעים משלכם, ובחלק מאותם המקומות תוכלו לקבל מצעים תמורת תשלום נוסף. כדאי גם לקחת בחשבון שבמקרים מסוימים, כמו כאשר שוהים בבקתות באזורי שממה (בהן אין צוות עובדים עמו תוכלו לדבר), אף אחד לא יספק לכם מצעים, שמיכות, וכו’. אם אתם הולכים להשתמש במתקן פרימיטיבי, מומלץ להביא איתכם שק שינה. בעוד שבקיץ מספיק לישון בשק שינה רגיל, כדאי לקחת בחשבון שבמהלך החורף או כאשר תשהו באזורים קרים יחסית במהלך הקיץ, תצטרכו לקחת איתכם שק שינה מיוחד לתנאים קרים יותר וכמו גם מספר שמיכות חמות.

עבודה

כל מדינות סקנדינביה משתייכות לאזור הכלכלי האירופי (EEA) ובשל כך כל אזרחי מדינות האיחוד האירופי רשאים לעבור למדינות סקנדינביה ולעבוד בסקנדינביה באותם תנאי העבודה של המקומיים. למרות שעל מנת לעבוד במקומות מסוימים צריכים רק להיות מסוגלים לתקשר בשפה האנגלית, ברוב מקומות העבודה העובדים יידרשו לשלוט היטב בשפה הלאומית. שליטה בשפה הדומיננטית הלאומית מהווה פחות מחסום עבור אנשים שמהגרים למדינות מסוימות בסקנדינביה ממדינות סקנדינביות אחרות מכיוון שדוברי שוודית, נורווגית ודנית נוטים להבין אחד את השני היטב על אף שמדובר בשפות שונות בשל הדמיון הרב בין השפות. כמו כן איסלנדים ופינים רבים מסוגלים גם לדבר לכל הפחות באחת מהשפות הללו.

תוכנית "Nordjobb" מעודדת בני נוער לקחת חלק בעבודה עונתית במהלך חופשת הקיץ (כאשר מספקים להם דיור ופעילויות שונות). על מנת לעשות זאת המשתתפים חייבים לשלוט היטב בשפה הדנית, הנורווגית או השוודית ו/או להיות אזרחי של מדינה המשתייכת לאזור הכלכלי האירופי.

המשכורות בסקנדינביה נוטות להיות גבוהות יחסית, אך כך גם מס הצריכה ויוקר המחיה (מס ההכנסה תואם למקובל במדינות האחרות במערב אירופה). המסים שנגבים מסבסדים תוכניות חברתיות רבות, את מערכת הבריאות, ובעיקר מאפשרים את הקיום של מוסדות החינוך החינמיים. לסקנדינבים קל יותר לעבוד ולגדל משפחות משום שישנה מדיניות נדיבה למדיי עבור משפחות וישנם גם מוסדות המסייעים לטפל בילדים (גנים ומקומות בהם ילדים יכולים לשהות לאחר שעות בית הספר). המדינות הסקנדינביות מספקות גם חופשה ארוכה לאבות לאחר הלידה של ילדיהם, ובאופן כללי החברה הסקנדינבית מצפה שהאבות יחלקו אחריות שווה עם האמהות בגידול הילדים.

נימוסים והליכות

באופן כללי מרבית הסקנדינבים נוטים להיות קוסמופוליטיים וחילונים. ישנם מספר מאפיינים משותפים שנפוצים בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה הסקנדינבית:

• שוויון - הסקנדינבים נוטים להעדיף להתייחס לכל האנשים בחברה באופן שיוויוני, ללא קשר למין או למקצוע של האדם.
• צניעות - התרברבות ו/או הפגנת העושר שיש לאדם אינם נוטים להיות פופולריים בקרב מרבית הסקנדינבים.
• דייקנות - מרבית הסקנדינבים יצפו שתגיעו בזמן לתור אותו קבעתם מראש, למפגשים, ולפגישות עסקיות. מומלץ בשל כך שתוודאו כי תגיעו למקום המפגש לכל הפחות 5 עד 10 דקות לפני הזמן בו אמור להתחיל המפגש.
• פרטיות - מרבית הסקנדינבים ידועים כאנשים מופנים, הזקוקים במיוחד למרחב אישי רב, ואשר נוטים להעדיף להימנע משיחות חולין עם זרים במרחב הציבורי. עובדים בחנויות ונותני שירות אחרים עשויים לעיתים להיחשב כלא קשובים ללקוחותיהם בשל כך.

עישון טבק אסור באזור מקורה בכל מדינות סקנדינביה. כמות האנשים בסקנדינביה שמעשנת היא נמוכה במיוחד כיום - במקום זאת סקנדינבים רבים נוטים להעדיף להשתמש בטבק פה שאינו מיועד לעישון אשר מכונה "סנוס". בעוד שמרבית הסקנדינבים אינם נוהגים לשתות אלכוהול ולנהוג, במהלך סופי השבוע תוכלו למצוא סקנדינבים רבים שיוצאים לפאבים ולברים המקומיים ברגל על מנת לשתות יחד עם חבריהם, ולכן במיוחד בסופי השבוע עלול להיות סיכון מעט גדול יותר שאנשים שיכורים יתחילו קטטות ברחוב.

למרות התדמית הליברלית של מדינות סקנדינביה, במרבית מדינות סקנדינביה המשטרה ומערכת המשפט מתייחסים ברצינות רבה במיוחד לאנשים הצורכים ו/או סוחרים בסמים, כולל שימוש/סחר בקנאביס. אפילו כאשר אנשים נתפסים עם כמות קטנה במיוחד של סמים אשר כנראה מיועדת רק לצורך שימוש אישי, הדבר עדיין יחשב למעשה פלילי בכל מדינות סקנדינביה.

למרות שהחברה הסקנדינבית ידועה כחברה שדואגת כי כל האנשים יחיו בכבוד, הדבר עשוי להיתפס כבלתי תואם לאופן בו סקנדינבים רבים נוטים להעדיף להיות רחוקים, מופנמים וכיצד לאנשים רבים קשה יחסית להיפתח ולהתיידד עם אנשים שהם אינם מכירים. אף על פי כן, הצד החיובי הוא שאם תשמורו על מרחק מאחרים, סביר להניח שגם יתר האנשים יניחו לכם ביומיום. לרוב לא מקובל לדבר בקול רם בפומבי. בעודם שמרבית הסקנדינבים נוטים להיות מופנים, אם תבקשו מהמקומיים עזרה אנשים לרוב ישמחו לעזור לכם, אפילו יותר באזורים הכפריים והאזורים המרוחקים ביותר.

הסקנדינבים עלולים להימנע מלתת מתנות או לעשות טובות לזרים או למכרים חדשים. קבלת מתנה בעלת ערך רב עשויה להריגש כנטל עבור סקנדינבים רבים. במסעדה לדוגמה לא מקובל שכולם מתחלקים שווה בשווה במחיר של כל האוכל והמשקאות שהוזמנו (למרות שכאשר מזמינים אדם אחר למסעדה נוצר מצב שלא ברור בדיוק מי משלם על האוכל והמשקאות, וכמו כן, כאשר גבר מזמין אישה לארוחת ערב רומנטית הוא עלול להרגיז את האישה גם אם הוא יבקש לשלם על הכל וגם אם הוא יבקש שכל אחד ישלם בעצמו על המשקאות והאוכל שהוא/היא הזמין/ה - התגובה תהיה לרוב תלוי באישה ובנסיבות).

הסטריאוטיפ לפיו הסקנדינבים ידועים כבעלי השקפה נינוחה יותר בכל הנוגע לעירום ומיניות נכון רק באופן חלקי. מרבית הסקנדינבים מכבדים ו/או תומכים בקהילת הלהט"ב. בכל הנוגע להנקה בפומבי - מקובל כי כל עוד לאנשים מבוגרים מותר לאכול בכל מקום בפומבי, גם לתינוקות מותר לשתות חלב אם ישר מהאם בכל מקום פומבי. עם זאת, רחצה בעירום מותרת כיום רק בחופים פרטיים, בחופים נודיסטיים ייעודיים, או באזורים מרוחקים במיוחד. אין איסור מוחלט על עירום במקומות ציבוריים, אך התנהגות "מגונה" בציבור בהחלט איננה חוקית. בשוודיה, נורווגיה ואיסלנד הזנות היא בלתי חוקית ומהווה עבירה פלילית (גם בפינלנד אם מתגלה שהאישה הייתה קורבן לסחר), ובעוד שפורנוגרפיה חוקית לחלוטין (כולל מועדוני חשפנות) יש על כך טאבו.

ציד חיות בר נחשב כיום לנושא רגיש, כאשר תושבי האזורים הכפריים נוטים להיות בעלי דעות נחרצות בנושא, במיוחד בכל הנוגע לציד דובים וזאבים. ראוי לציין גם שנורווגיה ואיסלנד הן בין המדינות הבודדות בעולם שעדיין מאפשרות המאפשרות את המשך השיטה המסורתית והשנויה במחלוקת של ציד לווייתנים.

סקנדינבים רבים מעדיפים לברך מכרים חדשים באמצעות לחיצת יד, וחלק צפוי לבחור לחבק חברים קרובים. למרות שלא נדיר לראות שאנשים בוחרים לתת נשיקות לחיים, רוב הסקנדינבים נוטים להימנע מלעשות זאת.

על אף שהיחסים הפוליטיים בין מדינות סקנדינביה טובים, מרבית הסקנדינבים נוטים להיות פטריוטים - ובמיוחד הנורווגים והפינים שנאבקו להפוך למדינות עצמאיות בעידן המודרני. כדאי ללמוד את האופי הייחודי של המדינה בה תבקרו - בשל היריבות הידידותית בין מדינות סקנדינביה, מקומיים רבים ישמחו לשמוע מהמבקרים הערות על כך שהמדינה שלהם טובה יותר מהמדינות הסקנדינביות האחרות. יריבות זו ניכרת במיוחד בתחום הספורט, כגון היריבויות בין דנמרק ושוודיה בכדורגל, או בין פינלנד ושוודיה בהוקי קרח, ומקרי אלימות בין האוהדי של קבוצות יריבות איננה נדירה.

הדת הדומיננטית בכל מדינות סקנדינביה היא נצרות בזרם הלותרני. תוכלו למצור כנסיות רבות ברחבי מדינות סקנדינביה, ובמיוחד בכפרים, והחגים הנוצריים המרכזיים הם חגים ציבוריים בחברה הסקנדינבית. עם זאת, בפועל הסקנדינבים נוטים להיות חילוניים בחיי היומיום, והאנשים שהולכים באופן תדיר לכנסיות הם מעטים. באופן כללי מרבית הסקנדינבים נוטים להיות סובלניים כלפי אנשים מכל הדתות, ומקרים בהם אנשים מתנשאים על אנשים מדתות אחרות לרוב לא יתקבלו בברכה.

חשוב לדעת

סכנות פוטנציאליות

שיעורי הפשיעה בסקנדינביה נמוכים יחסית, אף על פי כן, כמו בכל מקום אחר בעולם מומלץ תמיד להשתמש בשכל הישר על מנת להימנע מלהיקלע בקטטות עם אנשים שיכורים ו/או להפוך קורבן לכייסים - במיוחד בערים הגדולות בסקנדינביה. אזור סקנדינביה מדורג בדרך כלל כאחד מהאזורים בעולם בהם יש הכי פחות שחיתות.

מזג אוויר קר מסוכן בעיקר במהלך עונת החורף במרבית האזורים בסקנדינביה, ובכל ימות השנה באזורים הגבוהים ביותר ובאזורים הארקטיים. היפותרמיה עלולה לקרות גם אם הטמפרטורה איננה מתחת לאפס - אפילו כתוצאה מרוחות קרות או גשם רב, והיא יכולה להיות מסוגנת במיוחד כאשר אנשים אינם מסוגים למצוא מחסה - לדוגמה, כאשר מדובר במטיילים שנמצאים הרחק מהתיישבות אנושית.

עבור מטיילים שהולכים ברחבי הערים והעירות במהלך שעות היום הקור לרוב לא צפוי להיות מסוכן במיוחד, מכיוון שכמעט תמיד תוכלו למצוא מחסה לשהות בו במידת הצורך, אף על פי כן, מומלץ ללבוש בגדים שתואמים לתנאי מזג האוויר באותו היום אשר יאפשרו לכם ליהנות ממזג האוויר החורפי. כאשר יש קור עז במיוחד לרוב תצטרכו לוודא שתישארו באזור מקורה ומחומם באותם הימים אם אין ברשותכם ביגוד מתאים למזג האוויר הקיצוני.

כדאי לקחת בחשבון שבאזורים מסוימים בסקנדינביה השכיחות של תאונות דרכים בהן מעורבות חיות, ובמיוחד איילים, גבוהה יותר. תאונות אלו מתרחשות לרוב בשעות בין ערביים. משום כך, לאורך רבים מהכבישים הראשיים ישנם גדרות אשר הוקמו במיוחד על מנת למנוע מחיות בר, ובמיוחד מבעלי החיים הגדולים, לשוטט לכביש.

בריאות המטייל

בדנמרק, פינלנד, איסלנד, נורווגיה ושוודיה מי הברז יהיו כמעט תמיד באיכות טובה מאוד - לעיתים קרובות אפילו באיכות טובה יותר מאשר המים שמוכרים בבקבוקים בחנות. במקרים בהם מי הברז אינם בטוחים לשתייה (כגון ברכבות), תוכלו לצפות שתופיע אזהרה שמציינת זאת בבירור. כמו כן, מי נחלים לעיתים רבות גם יהיו מספיק טובים לשתייה.

הגעה

רוב המדינות הנורדיות משתייכות לאזור שנגן (מלבד גרינלנד, איי פארו וסבאלברד), ובשל כך תושבי האיחוד האירופי רשאים לבקר או לעבור לגור בתחומי המדינות הנורדיות שמשתייכות לאזור שנגן מבלי שהם נאלצים להתמודד עם חסמים בירוקרטים רבים. ניתן להגיע לסבאלברד בטיסה רק מהאזור היבשתי של נורווגיה. כדאי גם לקחת בחשבון ש איסלנד, נורווגיה והטריטוריות שאינן משתייכות לאזור שנגן גם אינם משתייכים לאיחוד האירופי, ולכן על מנת לבקר במדינות הללו תצטרכו עדיין לעבור בביקורת הגבולות. כדאי גם לקחת בחשבון שישנן גם דרישות מיוחדות לכל מי שמגיע למדינות הנורדיות עם חיות מחמד (בשל ההקפדה על כך חלק מהמחלות שנפוצות כיום במרכז אירופה לא הגיעו מעולם אל המדינות הנורדיות). משך הזמן שלוקח לעבור במעבר הגבול הוא לרוב מינימלי וללא עיכובים מיותרים.

בטיסה

מטוס של חברת SAS (סקנדינביאן איירליינס), אשר היא חברת התעופה הלאומית של המדינות הנורדיות שוודיה, דנמרק ונורווגיה.

בשל המרחקים הגדולים ומשום שאת המדינות הנורדיות מקיף ים, הדרך המעשית ביותר להגיע למדינות הנורדיות היא באמצעות טיסה. בכל הערים הגדולות במדינות הנורדיות יש נמלי תעופה בין-לאומיים, וישנן אפילו טיסות בין-לאומיות המגיעות לעיירות בינוניות, כמו הוגסונד ואלסונד. כמעט כל חברות התעופה שפועלות כיום באירופה מפעילות טיסות שמגיעות לכל הפחות לנמל תעופה אחד במדינות הנורדיות.

• חברת SAS (סקנדינביאן איירליינס) היא חברת הדגל וחברת התעופה הדומיננטית של המדינות דנמרק, נורווגיה ושוודיה. נמל התעופה הבין-לאומי של קופנהגן הוא מרכז הפעילות העיקרי של החברה, בעוד שמוקדי המשנה של החברה הם נמל התעופה הבין-לאומי בסטוקהולם ונמל התעופה הבין-לאומי באוסלו. החברה מפעילה בין היתר טיסות בין יבשתיות שמגיעות למדינות הנורדיות מסן פרנסיסקו, שיקגו, וושינגטון די.סי., ניו יורק, בנגקוק, בייג'ינג, שאנגחאי וטוקיו.
• חברת התעופה הפינית פינייר (Finnair) היא חברת הדגל של פינלנד. מרכז הפעילות הראשי של החברה הוא נמל התעופה הבין-לאומי בהלסינקי. חלק גדול מהטיסות שמגיעות להלסינקי עושות דרכן מאסיה ליעדים שונים באירופה. החברה מפעילה בין היתר טיסות בין יבשתיות שמגיעות לפינלנד מניו יורק, דלהי, בנגקוק, בייג'ינג, שאנגחאי, הונג קונג, סיאול, טוקיו, נגויה, אוסקה וסינגפור.
• חברת התעופה האיסלנדית איסלנד-אייר (Icelandair) היא חברת הדגל של איסלנד. החברה משתמשת במיקומה האסטרטגי של איסלנד באמצע הדרך בין אירופה לאמריקה הצפונית על מנת להתמקד בהפעלת טיסות שפועלות בנתיב שבין אמריקה הצפונית לאירופה. מרכז הפעילות של החברה הוא נמל התעופה של קפלאוויק. החברה מפעילה בין היתר טיסות בין יבשתיות שמגיעות לאיסלנד מסיאטל, מיניאפוליס-סנט פול, אורלנדו, בוסטון, ניו יורק, טורונטו, הליפקס ופילדלפיה.
• חברת התעופה הפרואזית אטלנטיק איירווייס (Atlantic Airways) מפעילה בעיקר טיסות ליעדים שונים בחלק הצפון של האוקיינוס ​​האטלנטי, כמו בין היתר בריטניה ואיסלנד. החברה עובדת בשיתוף עם חברת התעופה אייר איסלנד אשר מגיעה גם למספר יעדים בגרינלנד.

מלבד חברות התעופה הללו חברות תעופה בין-לאומיות רבות מציעות גם טיסות ישירות למדינות הנורדיות בהם חברות התעופה אמירטס, גולף אייר, אייר קנדה וסינגפור איירליינס אשר מפעילות טיסות לנמל התעופה הבין-לאומי בקופנהגן, וחברת התעופה אייר צ'יינה שמפעילה טיסות לנמל התעופה של סטוקהולם. בנוסף לכך חברות התעופה פיא (הפקיסטנית), תאי, קטר איירווייס, אמריקן איירליינס, דלתא, ויונייטד איירליינס מפעילות טיסות בין יבשתיות למדינות הנורדיות. חברות לואו-קוסט בולטות שפועלות באזור כוללות בין היתר את נורוויג’ן שפועלת רק בין המדינות נורווגיה, שוודיה ודנמרק. מרבית חברות הלואו קוסט שמפעילות טיסות למדינות הנורדיות פועלות בעיקר בין המדינות הנורדיות הקרות לאזור הים התיכון שטוף השמש. בשל כך, תוכלו כנראה בקלות רבה למצוא טיסת לואו-קוסט שפועלת בין המדינות הנורדיות לספרד, או לאיטליה, וכו'.

במעבורת

המעבורת שפועלת בין נורווגיה ודנמרק

ישנם קווי מעבורת שפועלים בין נורווגיה לדנמרק ובין נורווגיה לגרמניה. ישנם גם קווי מעבורת שמגיעים לשוודיה מדנמרק, מגרמניה, מפינלנד, מאסטוניה, מלטביה, מליטא ומפולין. ישנו גם קו מעבורת שמגיע לאיסלנד מדנמרק ומאיי פארו. ישנו גם שירות מעבורת שמגיע לפינלנד מאסטוניה ומגרמניה.

יוצאת מ-	מגיעה ל-	חברת הספנות	משך השייט
קיל (גרמניה) קיל (גרמניה) טראבהמונדה (גרמניה) טראבהמונדה (גרמניה) טראבהמונדה (גרמניה) רוסטוק (גרמניה) רוסטוק (גרמניה) רוסטוק (גרמניה) סאסניץ (גרמניה) טאלין (אסטוניה) טאלין (אסטוניה) ריגה (לטביה) ונטספילס (לטביה) ליהפאיה (לטביה) גדנסק (פולין) גדנסק (פולין) קלייפדה (ליטא) שווינואוישצ'ה (פולין) שווינואוישצ'ה (פולין) פוטגרדן (גרמניה)	אוסלו (נורווגיה) גטבורג (שוודיה) טרלבורג (שוודיה) מאלמה (שוודיה) הלסינקי (פינלנד) גדסר (דנמרק) טרלבורג (שוודיה) הלסינקי (פינלנד) טרלבורג (שוודיה) הלסינקי (פינלנד) סטוקהולם (שוודיה) סטוקהולם (שוודיה) נינאשמן¹ (שוודיה) נינאשמן¹ (שוודיה) נינאשמן¹ (שוודיה) קרלסקרונה (שוודיה) קרלשאמן (שוודיה) איסטאד (שוודיה) טרלבורג (שוודיה) רודבי (דנמרק)	Color Line Stena Line TT Line Finnlines Finnlines Scandlines TT Line ו-Stena Line Tallink Silja line Stena Line חברות מרובות Tallink Silja line Tallink Silja line Stena Line Stena Line Polferries Stena Line DFDS Polferries Unity Line Scandlines	½19 שעות 14 שעות 10 שעות 9 שעות 27 שעות ¾1 שעות 6 שעות 26 שעות 4 שעות 2-4 שעות 17 שעות 17 שעות 10 שעות 13 שעות 18 שעות 11 שעות 15 שעות ½6 שעות 7 שעות ¾ שעות

¹ נמצא במרחק שעה דרומית לסטוקהולם אם נוסעים לשם ברכבת פרוורית

ברכבת

רשת הרכבות הגרמנית מפעילה קווים שמגיעים גם לדנמרק. המעבר לדנמרק עצמו אף על פי כן מבוצע במעבורת בין פוטגארדן לרודבי (הרכבת צפויה בעתיד לעבור באופן קבוע במנהרה תת-קרקעית בשלב מסוים בסוף שנות ה-20 של המאה ה-21). ישנו גם קו רכבת העובר בין שוודיה לדנמרק על גשר אורהסונד שעובר בין קופנהגן למאלמו, וממשיך לבירת גרמניה פעמיים ביום במהלך הקיץ, כאשר הנוסעים צריכים לקחת מעבורת בין טרהלהבורג לרוסטוק. קו הרכבת היחיד שמגיע ממזרח אירופה מגיע לדרום פינלנד מסנקט פטרבורג ומוסקבה שברוסיה.

אנשים שמחזיקים בכרטיס אינטרייל (Interrail) יכולים להמשיך למדינות הנורדיות באמצעות מעבורת שחוצה את הים הבלטי והים הצפוני - אך כדאי לשים לב שרק מעבורות של חברת סקאנדיליינס מספקות שירות זה.

יוצאת מ-	מגיעה ל-	חברת הרכבת	משך הנסיעה
המבורג, (גרמניה)	קופנהגן, (דנמרק)	DB Deutsche Bahn	5 שעות (במהלך שעות היום)
ברלין, (גרמניה)	מאלמה, (שוודיה)	SJ Berlin Night Express	½8 שעות (במהלך שעות הלילה)
ברלין, (גרמניה)	אורהוס, (דנמרק)	DB Deutsche Bahn	½8 שעות (במהלך שעות היום)
מוסקבה, (רוסיה)	הלסינקי, (פינלנד)	VR Finnish Railways	½14 שעות (במהלך שעות הלילה)
סנקט פטרבורג, (רוסיה)	הלסינקי, (פינלנד)	VR Finnish Railways	½3 שעות (במהלך שעות היום)

במכונית

החיבור היבשתי היחיד ממרכז אירופה למדינות הנורדיות עובר בגבול היבשתי הקצר יחסית שבין דנמרק לגרמניה. ישנו גשר שמחבר בין האיים המרכזיים בדנמרק פונן (Funen) ושלאנד (Sjælland) בה נמצאת בין היתר קופנהגן, לחצי האי יוטלנד. גשר אורסונד מחבר בין האי שלאלנד לחצי האי הסקנדינבי. לפינלנד יש גבול יבשתי ארוך עם רוסיה, וכמו גם מספר מעברי גבול, אם כי רובם נמצאים במיקומים מרוחקים למדיי. כמו כן, לנורווגיה מעבר גבול יבשתי עם רוסיה, בחלק הצפון מזרחי הרחוק של המדינה.

ניתן גם לשים את המכונית ברוב המעבורות שמגיעות למדינות הנורדיות, כולל המעבורות שמגיעות למדינות הנורדיות מגרמניה ומאסטוניה.

כאמור, מדנמרק אפשר לעבור לשוודיה בגשר אורהסונד (Öresund) שהוא כביש אגרה, כאשר המחיר של הנסיעה בגשר הוא בסביבות 50 אירו נכון לשנת 2017. ישנם גם לא מעט קווי מעבורת בין דנמרק לשוודיה, וברובם ניתן לשים את המכוניות.

החלופה היבשתית היחידה לגשר אורהסונד היא להגיע למדינות הנורדיות מרוסיה לפינלנד או מרוסיה לצפון נורווגיה. באופן כללי, מלבד קומץ קטעים של כביש רגיל, ניתן לנסוע בכבישים מהירים מגרמניה עד סטוקהולם או עד אוסלו, אך זכרו שהעלות של האגרה על שני הגשרים לאורך הדרך היא גבוהה במיוחד, ולכן, על מנת לחסוך מעט כסף ועל מנת שתיסעו פחות קילומטרים עם המכונית, מוטב להגיע עם המכונית למדינות הנורדיות באמצעות מעבורת. כמעט בכל הכבישים במדינות הנורדיות לא גובים תשלום כלשהו על הנסיעה בהם, אף על פי כן, בחלק מהערים הגדולות יותר (בעיקר בסטוקהולם, גטבורג ואוסלו) נוהגים לגבות כסף מהאנשים שמבקשים לנהוג למרכזי הערים, במטרה להפחית את עומסי התנועה במרכזי הערים, ובנוסף לכך בחלק מהגשרים והמנהרות הארוכות ביותר גובים תשלום על הנסיעה בהם על מנת לכסות על עלות בנייתם.

ביאכטה

איסלנד, איי פארו וגרינלנד ממוקמים באזור מרוחק באוקיינוס האטלנטי, ומשום כך, על מנת להגיע עליהם ביאכטה תצטרכו להיות מנוסעים למדיי בשייט הרחק מהיבשה, אף על פי כן, קל בהרבה לשוט בין דנמרק, נורווגיה, שוודיה ופינלנד.

במדינות הנורדיות ישנו מספר עצום של יאכטות בהשוואה לגודל האוכלוסייה, ומשום כך ישנה תשתית טובה למדיי לאנשים שמעוניינים לשוט באזור זה – ובנוסף לכך, ישנו אזור נרחב במיוחד שתוכלו לשוט בו לאורך רצועת החוף האינסופית, הארכיפלגים והפיורדים.

תחבורה

רכבת המטרו של אוסלו

הודות לאזור שנגן ואיגוד הדרכונים הנורדי לרוב המעבר בין מעברי הגבול קל, מהיר ופשוט. המקרה היוצא מן הכלל העיקרי יהיה אם תיסעו לגרינלנד, לאיי פארו או לסבלברד, אשר לא משתייכים לאזור שנגן.

איסלנד, נורווגיה והטריטוריות שאינם משתייכים לאזור שנגן אינם חלק מהאיחוד האירופי. אולנד אינה משתייכת לאזור מכס של האיחוד האירופי, ובשל כך תהיו חייבים לעבור במכס במעבר הגבול לאולנד. אם יש לכם חיות מחמד, כלי נשק, או מוצרים מיוחדים אחרים, ייתכן שתטרכו ליצור קשר עם אגף המכס של המדינה אליה תיכנסו אפילו כאשר אין אגף מכס במעבר הגבול או בדיקה כלשהי של אנשי המכס במעבר הגבול.

לרוב תצטרכו להחזיק בתעודה מזהה על מנת לעלות על מעבורות ומטוסים בנתיבים בין-לאומיים. הגבול היבשתי בו נוהגים לבצע בדיקות רבות במיוחד הוא הגבול שבין דנמרק לשוודיה, כאשר "בדיקות זמניות" הפכו רגילות מאז שנת 2015 ואילך. מומלץ בשל כך לוודא שהדרכון או תעודת הזהות שלכם נמצאים בהישג יד בעת שעובר במעבר הגבול.

במעבורת

המעבורת "MF Stavangerfjord" אשר שטה בין ארסווגן למורטביקה במחוז רוגלנד שבנורווגיה.

ישנם מספר קווי מעבורות שמחברים בין ערי החוף הגדולות בים הבלטי, למשל קו המעבורת בין טורקו לסטוקהולם וקו המעבורת בין הלסינקי לטאלין, וסקנדינבים רבים שמטיילים בין המדינות נוהגים להשתמש במעבורות. המעבורות הגדולות יותר הן למעשה ספינות שייט, כאשר הספינות הגדולות במיוחד, כמו "סיליאה אירופה" (Silja Europa) כוללות 13 קומות אשר עמוסות בחנויות, מסעדות, ספא, סאונות וכו'. אנשים רבים נוהגים להעדיף לשוט בקווי המעבורת הארוכים יותר במהלך שעות הלילה, על מנת שהם יגיעו רעננים ליעד וימשיכו לנהוג משם אולי במשך מספר שעות נוספות. אם אתם מתכוונים להגיע במעבורת לנורווגיה או לאולנד, כדאי לקחת בחשבון שיש דיוטי פרי במעבורת, שכן נורווגיה לא משתייכים לאיחוד האירופי ואולנד כפופה לתקנות מיוחדות. מאותה הסיבה חלק מקווים המעבורת הללו, ובמיוחד המעבורות של הקו סטוקהולם–הלסינקי, נחשבות ל"ספינות מסיבה", וזאת משום שמשקאות האלכוהול זולים יחסית על סיפון הספינה, אך מחויבים במס כבד במדינות עצמן.

בנוסף לקווי המעבורת המרכזיים המפורטים להלן, תוכלו גם לשוט במעבורות של הורטיגרוטן, הפועלות לאורך קו החוף המערבי והארוך של נורווגיה, אשר מפליג ודרך פיורדים מרהיבים, מברגן שבדרום וקירקנס שבצפון הארקטי. המעבורות של הורטיגרוטן עוגנות גם לאורך הדרך בכפרים קטנים ציוריים. זוהי ללא ספק חוויה ייחודית מומלצת. ישנם מעל למאה מעבורות שונות לכלי רכב ברכחבי נורווגיה, כאשר המסלול של רובם קצר יחסית והתכיפות גבוהה.

ישנן גם מעבורות קטנות יותר שמגיעות גם לאיים מיושבים רבים הנמצאים בסמוך ליבשת וכמו גם באזורי ארכיפלג שונים, וכמו גם סירות מיוחדים למטיילים השטות למשל באזור הארכיפלג של סטוקהולם והלסינקי, ובאגמים כמו פייג'נה (Päijänne) וסאיימה (Saimaa). על מנת להגיע לאיים קטנים שונים באזור ים הארכיפלג ובדנמרק המעבורות הן לרוב הדרך היחידה לעשות זאת (לכל מי שאין סירה משלו).

יוצאת מ-	מגיעה ל-	חברת הספנות	משך השייט
קופנהגן, (דנמרק)	אוסלו (נורווגיה)	DFDS Seaways	16.5 שעות
גרנה, (דנמרק)	ורברג, (שוודיה)	Stena Line	4.5 שעות
פרדריקסהאבן, (דנמרק)	גטבורג, (שוודיה)	Stena Line	2-4 שעות
הירטסהלס, (דנמרק)	לרוויק, (נורווגיה)	Colorline	4 שעות
הירטסהלס, (דנמרק)	קריסטיאנסנד, (נורווגיה)	Colorline	4 שעות
הירטסהלס, (דנמרק)	ברגן, (נורווגיה)	Fjordline	19.5 שעות (משך השייט במסלול שעובר דרך סטוונגר הוא 11.5 שעות)
הירטסהלס, (דנמרק)	סיידיספיורדור, (איסלנד)	Smyril line	69 שעות (משך השייט במסלול שעובר באיי פארו הוא 44 שעות - במהלך הקיץ בלבד)
הירטסהלס, (דנמרק)	טורשהאבן, (איי פארו)	Smyril line	44 שעות (במהלך החורף בלבד)
סטרומסטד, (שוודיה)	סאנדפיורד, (נורווגיה)	Colorline	2.5 שעות
סטוקהולם, (שוודיה)	הלסינקי, (פינלנד)	Tallink Silja line & Viking line	16.5 שעות (עובר דרך איי אולנד)
סטוקהולם, (שוודיה)	טורקו, (פינלנד)	Tallink Silja line & Viking line	11 שעות (עובר דרך איי אולנד)
אומאו, (שוודיה)	ואסה, (פינלנד)	Wasaline	3.5 שעות

ברכבת

תחנת הרכבת המרכזית בקופנהגן

נסיעה ברכבת היא דרך מוצלחת למדיי להגיע ממקום למקום ברחבי המדינות הנורדיות, אלא אם כן אתם מעוניינים להגיע לאיים מסוימים או לאזור הצפון הרחוק. בעוד שרשת קווי הרכבת באזור דנמרק, אזור דרום שוודיה ואזור דרום נורווגיה נרבת ומוצלחת למדיי, קווי הרכבת בחלק הצפוני של חצי האי הסקנדינבי לא מפותחת במיוחד וישנן פחות רכבות שפועלות באזור זה. באיסלנד ובאיי פארו לא קיימת תשתית רכבות. רשת הרכבות של נורווגיה מוגבלת יחסית, ומרוכזת בעיקר בקרבת אוסלו, כאשר ישנם מספר קווי רכבת שממשיכים לערים הראשיות באזורים אחרים של נורווגיה.

בעוד שבעבר היה קו רכבות לילה בין קופנהגן לאוסלו אשר לא פועל יותר (על מנת לנסוע ברכבת במסלול חייבים כיום להחליף רכבת בגטבורג), מצד שני, לוקח הרבה פחות זמן להגיע לקופנהגן מאוסלו הודות לגשר אורהסונד (משך הנסיעה הוא כ-8.5 שעות). מדי יום פועלת כשבע רכבות אקספרס מסוג X2000 בין קופנהגן לסטוקהולם (מדובר ברכבות ישירות ומשך הנסיעה הוא כ-5.5 שעות), ועל מנת לנסוע ברכבת הלילה חייבים להחליף רכבת במאלמו (משך הנסיעה הוא כ-7.5 שעות). בחלק הצפוני יותר תוכלו לנסוע ברכבת בין אוסלו לבודו (משך הנסיעה הוא כ-17 שעות, והקו עובר בטרונדהיים) – זוהי התחנה הצפונית ביותר ברשת הרכבות הנורווגית, וישנן שתי רכבות לילה (רכבת רגילה ורכבת אקספרס) שפועלות מדי יום בין סטוקהולם לאומה/לולהא (משך הנסיעה הוא 16–20 שעות) בחלק הצפוני ביותר של שוודיה. רכבות הלילה שפועלות בפינלנד בין הלסינקי לטורקו בדרום ולרובניימי (או קולארי) בצפון לוקחות גם מכוניות.

בשנת 2007 הוחלט להפסיק את השימוש בכרטיס ScanRail, אף על פי כן, מבקרים שאינם תושבי אירופה יכולים לרכוש כרטיס Eurail Scandinavia Pass אשר דומה מאוד לכרטיס ההוא, ויאפשר לכם לנסוע ברכבות במשך 4 עד 10 ימים ויהיה תקף למשך חודשיים – עלות הכרטיס היא בין 232 עד 361 אירו. עבור תושבי אירופה יש גם את האפשרות לרכוש כרטיסי Interrail המאפשרים להגיע למיקומים שונים בכל רחבי אירופה.

חברות הרכבות הגדולות בסקנדינביה כוללות את DSB ו-Arriva בדנמרק, NSB בנורווגיה, SJ, ו-Transdev בשוודיה ו-VR בפינלנד.

באוטובוס

אם אינכם מתכוונים לרכוש כרטיס כגון Eurail Scandinavia Pass או Interrail, הנסיעה באוטובוסים למרחקים ארוכים עשויה לרוב להיות חלופה זולה יותר – במיוחד לנסיעות הארוכות יותר. כדאי גם לקחת בחשבון שתצטרכו במוקדם או במאוחר לנסוע באוטובוס אם אתם מעוניינים להגיע לעיירות או לכפרים הקטנים יותר. מכיוון שמרבית הכבישים המהירים בחצי האי הסקנדינבי נמצאים כמעט אך ורק בחלק הדרומי של אזור זה, כדאי לקחת בחשבון שהנסיעה תהיה ארוכה ומפותלת יותר ככל שאתם מתרחקים צפונה. מצד שני, ישנם יותר אוטובוסים פעילים ורשת האוטובוסים היא יותר נרחבת בחלק הצפוני של חצי האי הסקנדינבי בהשוואה לרכבות שבאזור זה.

אין חברת אוטובוס דומיננטית אחת במדינות הנורדיות – במקום זאת יש מספר רב של חברות אוטובוסים מקומיות, אזוריות, ולאומיות שפועלות ברחבי המדינות הנורדיות. חברות האוטובוסים הבינעירוניות הגדולות הן Abildskou בדנמרק, Nor-Way ו-Nettbuss בנורווגיה. חברות גדולות נוספות כוללות גם את GoByBus, Eurolines ו- Swebus שפועלות בין קופנהגן, אוסלו וסטוקהולם. בפינלנד ישנן גם חברות אוטובוס אזוריות רבות, אך תוכלו למצוא מידע על לוחות זמנים וכרטיסים כמעט לכל הקווים באמצעות היישום Matkahuolto. חברה בולטת נוספת היא חברת Onnibus, אשר מפעילה הסעות זולות יחסית בנתיבים בינעירוניים רבים בפינלנד.

במכונית

גשר אורהסונד מחבר בין שוודיה לדנמרק

נהיגה במכונית שכורה ברחבי המדינות הנורדיות היא ללא ספק דרך מוצלחת למדיי לחקור את האזור הנרחבים הלא מפותחים אשר נמצאים הרחק מהערים - במיוחד את הנופים המרהיבים ביותר של נורווגיה ואיסלנד. מרבית הנהגים במדינות הנורדיות מקפידים על בטיחות, ולרוב אין עומסי תנועה בכבישים, אף על פי כן, כדאי לקחת בחשבון שהמרחקים עלולים להיות ארוכים למדיי, וכי ישנם פחות מקומות לעצור בהם על מנת לקבל שירות באזורים הפחות מיושבים. כדאי גם לקחת בחשבון שמסלול הנסיעה הקצר ביותר במכונית מדרום נורווגיה לפינמרק שבצפון, עובר דרך שוודיה ופינלנד.

כדאי גם לקחת בחשבון שנהיגה במכונית שכורה ברחבי המדינות הנורדיות היא יקרה במיוחד, אפילו ביחס לסטנדרטים האירופיים. העלות של השכרת הרכב לרוב תהיה יקרה, מחירי הדלק הם מהגבוהים ביותר בעולם, והמרחקים אותם נוסעים התיירים לרוב ארוכים למדיי. בנורווגיה, במיוחד, מרחקים שנראים קצרים על המפה יכולים להיות ארוכים ומתישים למדיי אם נוסעים בכבישים המפותלים בהרים ומסביב לפיורדים. מקרים בהם כלי רכב מתנגשים בחיות בר (במיוחד איילים וצבאים) הן די שכיחות יחסית, ובמקרים מסוימים עלולים להיות קטלניים. מצד שני, מרבית הכבישים הם לרוב במצב טוב, מרבית הנהגים מקפידים על הבטיחות, וכמות האנשים שנהרגים בכישים היא מהנמוכות בעולם – למשל, נכון ל-2017 שיעור תאונות הדרכים בארצות הברית היה גבוה פי ארבעה מנורווגיה.

כדאי לקחת בחשבון שבין נובמבר עד סוף מרץ (ובאזורים צפוניים יותר אף עד מאי) תצטרכו לנהוג בתנאי חורף, אשר עלולים להיות קשים מעט יותר, כאשר כלי הרכב חייב להיות מותאם לכך- חייבים להשתמש בצמיגי חורף מכיוון שהכבישים חלקים יותר. אפילו במהלך הסתיו ניתן לצפות שבבוקר יהיה לעיתים קרח על כבישים ואולי אף שלג - הדבר לעיתים עלול לגרום ליותר עומסי תנועה מאשר במהלך החורף משום שמרבית הנהגים אינם מוכנים לכך. אם הדבר אפשרי מומלץ שלא לנסוע במכונית באותם הימים (מקומיים רבים שעדיין לא התקינו את צמיגי החורף בשלב הזה נוהגים לעשות זאת) - לפחות במהלך שעות הבוקר, עד שהמצב יהיה מעט יותר טוב בהמשך היום (במיוחד אם אין לכם ניסיון רב בנהיגה בתנאי חורף). על פי החוק יש להשתמש בצמיגי החורף בין נובמבר לאפריל, למעט בערים מסוימות.

במהלך החורף המהירות המותרת היא נמוכה יותר בכבישים המרכזיים, אך לעיתים המהירות המותרת עשויה להיות גבוהה מדיי בכבישים מסוימים במהלך החורף. אם תנהגו מהר מדיי בכבישים מסוימים תהיו עלולים להיקלע לתאונות דרכים אם אין לכם ניסיון בנהיגה בתנאי הללו אם אם תיסעו מהר מדי. מומלץ בשל כך ללמוד בעיון את התקנות הנוגעות לנהיגה בתנאי חורף. כדאי גם לקחת בחשובן שבתקופות מסוימות של השנה תהיו עלולים לקבל קנס אם תיסעו בכבישים בלי צמיגי חורף. הנהיגה עם צמיגי חורף מוגבלת לרוב לתקופות הבאות:

• ההמלצה המקובלת בדנמרק היא לנסוע עם צמיגי חורף בין ה-1 בנובמבר עד ה-15 באפריל.
• ההמלצה המקובלת בפינלנד היא לנסוע עם צמיגי חורף מה-1 בנובמבר ועד לשבוע השני שלאחר חג הפסחא. כולם חייבים לנסוע עם צמיגי חורף בין ה-1 בדצמבר עד סוף פברואר.
• ההמלצה המקובלת באיסלנד היא לנסוע עם צמיגי חורף בין נובמבר לאפריל.
• ההמלצה המקובלת בנורווגיה היא לנסוע עם צמיגי חורף החל מה-1 בנובמבר. כולם חייבים לנסוע עם צמיגי חורף בין נובמבר לאפריל.
• בשוודיה כולם חייבים לנסוע עם צמיגי חורף מה-1 בדצמבר עד ה-31 במרץ. נהיגה עם צמיגי חורף היא אסורה ברחובות מסוימים בשוודיה.

מגבלות המהירות כמעט זהות בכל רחבי המדינות הנורדיות - 50 קמ"ש בערים, ו-80 קמ"ש בכבישים כפריים (בשוודיה יש לנסוע במהירות 70 קמ"ש באזור זה) אלא אם כן השילוט מציין אחרת. המהירות המותרת בכבישים המהירים נעה בין 100 קמ"ש לכל הפחות, ל-110 קמ"ש בנורווגיה, 110 קמ"ש בשוודיה, 120 קמ"ש בפינלנד ועד 130 קמ"ש בדנמרק – שוב, אלא אם כן השילוט מציין אחרת. בעוד שסקנדינבים רבים לעיתים יסעו מעט יותר מהר מהמהירות המותרת, כדאי לקחת בחשבון שאם עושים זאת מסתכנים בלקבל קנסות כבדים, ולכן מומלץ במיוחד להקפיד שלא לנסוע מהר יותר מהמהירות המותרת. נהיגה במהירות מופרזת באזורי הערים נחשבת לעבירה חמורה, וישנן מצלמות אוטומטיות רבות לאורך הדרך שמסייעות לוודא שאנשים שנסעו מהר מדיי יקבלו על כך קנס.

בנורווגיה ניתן לנסוע עם המכונית במעבורות על פני פיורדים ומיצרים רבים. המעבורות נחשבות לחלק בלתי נפרד מתשתית הכבישים. בכבישים הראשיים המעבורות לרוב תכופות (2–3 יוצאות כל שעה) ולרוב משך ההפלגה יהיה קצר יחסית (לרוב בין 10 דקות ל-25 דקות).

נתיבים מרכזיים ברחבי המדינות הנורדיות כוללים את כביש E75 שעובר בפינלנד, E4 שעובר בשוודיה, E6 שעובר בשוודיה ובנורווגיה, E8 שעובר בפינלנד ובנורווגיה, E10 שעובר בשוודיה ובנורווגיה, E18 שעובר בין סטוקהולם-אוסלו-קריסטיאנסנד, ו-E45 שעובר בדנמרק ובשוודיה.

בסירה

התשתית והזמינות של הסירות (דרך חברים מקומיים או האופציה של השכרת סירות), טובה למדיי במדינות פינלנד, נורווגיה ושוודיה

בממוצע ישנה סירה לכל אדם שביעי במדינות פינלנד, נורווגיה ושוודיה, ובשל כך התשתית והזמינות של הסירות (דרך חברים מקומיים או האופציה של השכרת סירות), טובה למדיי במדינות הללו. במדינות הללו ישנם גם ארכיפלגים גדולים ואגמים רבים, אשר מספקים הזדמנויות רבות לטיולי שייט. רצועת החוף של נורווגיה משתרעת על פני כ-100,000 קילומטרים וכוללת בין היתר פיורדים ואיים רבים – מעל ל-100,000 איים שונים. המצב דומה למדיי גם בשוודיה ובפינלנד. הים הוא גם בעל חשיבות רבה בתרבויות של דנמרק, איי פארו, גרינלנד ואיסלנד.

באופניים

תשתית האופניים משתנה ממדינה למדינה ומעיר לעיר, אך באופן כללי היא טובה למדיי.

ההמלצה המקובלת (ובמדינות מסוימות הדבר נדרש על פי חוק) היא שכל מי שנוסע באופניים צריך להשתמש בקסדה, באור קדמי ואחורי בשעות החשיכה, במחזירי אור, ובמנעול.

מבין כל המדינות הנורדיות תשתית האופניים היא הכי מפותחת בדנמרק, שם תוכלו למצוא שבילי אופניים בכל מקום בערים והם גם נפוצים למדיי באזורים הכפריים. במדינות האחרות תוכלו למצוא לא מעו נתיבי אופניים בערים, אך ייתכן שהמסלולים יהיו מעט פחות ברורים או לא שלמים, ובמדינות הללו הם לא תמיד יהיו מתוחזקים במהלך עונת החורף. בכבישים הראשיים אשר באזורים הכפריים לא תמיד תמצאו שבילי או נתיבי אופניים, ולא כל הנהגים זהירים כאשר הם עוקפים אנשים שנוהגים באופניים בכבישים. בדרך כלל קל למצוא מקומות שמשכירים אופניים, ובחלק מהערים ישנם כיום שירותי שירות שיתוף אופניים המאפשרים להשכיר אופניים לטווח זמן קצר באמצעות הטלפון החכם.

בדרך כלל אפשר לקחת את האופניים על האוטובוסים והרכבות תמורת תשלום נוסף - מה שמומלץ לרוב לעשות כאשר מתכוונים להגיע ליעדים מרוחקים יחסית (לפחות בחלק מהדרך או בדרך חזרה). בשוודיה מותר להביא את אופניים לרכבת רק אם מדובר באופניים מתקפלות. כאשר שטים במעבורות לרוב לא גובים מרוכבי האופניים תשלום נוסף.

בפינלנד ובשוודיה ישנם בדרך כלל כבישים קטנים המהווים מסלולים מוצלחים למדיי לרכיבה על אופניים למרחקים ארוכים, כל עוד הבאתם איתכם מפה שתאפשר לכם לנווט ליעד שאליו אתם מעוניינים להגיע. ברוב הערים בפינלנד ובשוודיה רשתות מסלולים מוצלחת למדיי לרוכבי אופניים.

באיסלנד יש מעט מאוד מסלולי אופניים מחוץ לרייקיאוויק, אך הרכיבה על האופניים בטוחה למדי משום שאין הרבה תנועה בכבישים (למעט בכבישים שיוצאים מרייקיאוויק). אף על פי כן, מזג האוויר והמרחקים בין העיירות עלולים להיות מאתגרים מעט במקרים רבים.

רכיבה על אופניים בנורווגיה פופולרית למדיי וזו ללא ספק דרך מצוינת לטייל ברחבי נורווגיה באופן שיאפשר לכם לחוות את הנופים המגוונים של המדינה. הנוף ההררי, אשר כולל לרוב כבישים צרים למדי, עלול להפוך אף על פי כן את הרכיבה על האופניים למעט מאתגרת. בכבישים הראשיים ובכבישים שעוברים בהרים יש מדרונות רבים ואינספור מנהרות, אשר חלקן ארוכות מאוד. באזורים רבים עובר רק כביש אחד ואין כבישים מקומיים חלופיים. גם בנורווגיה ישנם מספר כבישים ישנים שפופולריים במיוחד בקרב רוכבי אופניים. אם אתם מתכוונים לרכב על אופניים בכבישים מרכזיים, מומלץ לבדוק מבעוד מועד אם מותר לנסוע באופניים בתוך המנהרות (למרות שהדבר לא מומלץ). נתיבי האופניים אינם נפוצים מדי בנורווגיה, אך ראוי לציין שהמהירות המותרת בשטחים העירוניים היא לרוב נמוכה יחסית ולכן המכוניות פחות מסוכנות לרוכבי האופניים. עבור כל המטיילים שמתכוונים לשלב נסיעה באופניים במהלך הביקור בנורווגיה מומלץ במיוחד לתכנן זאת היטב מבעוד מועד, ולבדוק את האפשרות שתביאו איתכם את האופניים ברכבות, באוטובוסים או בסירות אקספרס בכמה מהמקטעים הקשים יותר לרוכבי אופניים.

בטרמפים

נסיעה בטרמפים אינה נפוצה במיוחד במדינות הנורדיות. בעוד שבאזורים מסוימים קל יחסית לתפוס טרמים - ברגע שמגיע רכב – באזורים אחרים רק חלק קטן מהמכוניות יסכימו לקחת טרמפיסטים. אם אתם מעוניינים לתפוס טרמפים במהלך הסתיו או החורף, כדאי לקחת בחשבון שמזג האוויר עלול להיות קר למדיי (או קר במיוחד), וכי הכמות של שעות האור מוגבלת. כדאי גם לקחת בחשבון שישנם גם אזורים נרחבים במדינות הנורדיות אשר מיושבים בדלילות. מומלץ להימנע מלהיקלע למצב בו תיקלעו לאזור מרוחק ולא מיושב לקראת סוף היום, אלא אם כן אתם ערוכים לישון באותו המיקום באותו הלילה.

ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה: המדינות הנורדיות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המדינות הנורדיות