"ב-Kid Krow הצגתי את עצמי לעולם – יש שם הרבה חרדת נעורים", Conan Gray מספר ל-Apple Music כשהוא משווה בין אלבומו השני לאלבום הבכורה שיצא ב-2020. "ב-Superache יש קצת יותר מודעות עצמית. היה לי זמן לחשוב על החיים; אני בתחילת שנות העשרים שלי". כוכב ה-YouTube שהפך לכוכב פופ כתב את רוב אלבומו השני בבידוד, במיטה, על רצפת הסלון שלו ועם Dan Nigro, המפיק של Olivia Rodrigo. האלבום הזה מציג התבגרות שמלאה בגילויים מפורטים של תשוקה (People Watching) וחברויות אפלטוניות רומנטיות (Best Friend). "הנושא העיקרי לאורך האלבום הוא כאב מתמשך – תקופת האבל הזו שכמעט מרגישה טוב. אפשר לשקוע בתוכה, לבכות ולכתוב את כל השירים האלה; אפשר ממש להתעצבן מכל זה", Gray צוחק. "זאת המשמעות של Superache – רציתי שתהיה בזה גם טיפת הומור". כתוצר של אסכולת Taylor Swift לספציפיות בכתיבת שירים, Superache הוא אלבום של סיפורים שנוגעים עמוק בלב (Astronomy), פופ-רוק בומבסטי (Jigsaw), בלדות בסגנון Harry Styles (השיר Yours) ומנגינות קוליות מרוממות (Memories). כן, זה שאפתני ומלודרמטי, אבל תמיד מתגמל. "אני מקווה שהאלבום הזה ייתן לאנשים להרגיש פחות לבד בחוויות שלהם. זאת הסיבה שהתחלתי ליצור מוזיקה: הייתי ילד בודד ולא הרגשתי שאני יכול להבין אנשים אחרים", הוא אומר. "החיים זה דבר מבלבל וזה בסדר להרגיש רגשות מעורבים ומטורפים כל הזמן". כאן, Conan Gray לוקח את Apple Music למסע באלבומו השני, רצועה אחר רצועה. Movies "אני חושב שהסיבה שבחרתי לפתוח את האלבום עם Movies היא שזה שיר על הכחשה. במשך חלק גדול מהנעורים שלי, ניסיתי כל-כך הרבה להתאהב בצורה נורמלית. רציתי אהבה כמו בסרט של Hallmark. רציתי את האהבה הטיפשית, המזויפת, המושלמת הזאת כי זה מה שראיתי כשגדלתי. אני חושב שבשנים האחרונות, הבנתי שזה כבר לא מה שאני רוצה. רציתי להראות את תהליך הגילוי הזה לאורך האלבום". People Watching "People Watching היה נקודת מפנה רצינית ביצירה של Superache. האמת היא שכתבתי את האלבום הזה בתקופה שלא הייתי מאוהב. היה לי מעט מאוד עניין רומנטי. אני מרגיש כאילו כל החיים, הייתי צופה בחיים אבל לא משתתף. צפיתי באנשים. איך זה מרגיש להתאהב? אני כותב את כל השירים האלה כי אני מנסה להבין". Disaster "Disaster נשמע קצת שונה משאר האלבום. רציתי שהשיר יישמע כמו הרגעים האלה כשחושבים יותר מדי, כשעוברים על רגעים בחיים עם אנשים ומנסים לפענח אם אוהבים אותך או לא, ואם כדאי להגיד שיש לך רגשות כלפיהם. אז רציתי שהשיר יהיה ממש מהיר עם סינתיסייזרים ותופים נוקשים ודיאלוג מהיר". Best Friend "השיר הזה הוא על כמה חברים מהחיים. אף פעם לא הייתי במערכת יחסים רומנטית, אז אני רואה את החברים שלי כהיבט הכי חשוב בחיים שלי. הרגיש לי שהייתי חייב לומר את זה באלבום, אחרת לא הייתי מתאר בצורה מדויקת את החיים שלי בשנים האחרונות". Astronomy "הסיבה ששמתי את Astronomy אחרי Best Friend היא ש-Astronomy הוא שיר על החברה הכי טובה שלי. הפחד הכי גדול שלי בחיים הוא לאבד את החברים הטובים שלי – במיוחד את חברת הילדות הכי טובה שלי. זה לא רציונלי כי אני מכיר אותה יותר טוב מכל אחד בעולם והיא מכירה אותי יותר טוב מכל אחד. בגשר של השיר אני אומר: ' Stop trying to keep us alive/You’re pointing at stars in the sky/That already died'. כשמביטים אל השמיים בלילה, רואים את כל הכוכבים ורובם בכלל כבר לא קיימים. זה הרגע הזה שמאבדים חברות או מערכת יחסים ומבינים שכל מה שיש לך לומר להם זה מה שעשית בעבר. אין בזה שום דבר חדש ואין מה להוסיף". Yours "[Dan [Nigro ואני ישבנו ליד הפסנתר והוא התחיל לנגן את הלחן. זה נתקע לי בראש. התחלתי לשיר: ' Somebody you call when you are alone...'. באותה נקודה בחיים, התמודדתי עם אהבה מעצבנת ומתמשכת למי שחשבתי שהם הדמות הכי חשובה בחיי. הם לא הרגישו אותו דבר כלפיי. רציתי שהפזמון יהיה מאוד פשוט ויחזור על עצמו, בקטע של: 'טוב, אני לא שלך ואני רוצה יותר, אבל זה לא הולך לקרות'. רציתי שזה יהיה מאוד ישיר". Jigsaw "Jigsaw היה החלק באלבום שבו הייתי באמת צריך לבטא כמה זה מכעיס אותי לאהוב מישהו או מישהי, לא חשוב מי, כל-כך קשה לרצות אנשים לפעמים. מרגישים לחץ לרצות אותם או להפוך למי שהם רוצים. נקלעתי לוויכוח עם מישהו ואני זוכר שכל-כך כעסתי – כעס מהסוג שמתחילים לבכות ולהרגיש ממש טיפשיים, כי כועסים אבל בוכים. במקור זה היה רק שיר עצוב קטן ואקוסטי. השמעתי אותו ל- Dan [Nigro] והייתי כזה: 'אני רוצה שהשיר הזה יהיה ממש רועש'". Family Line "זה שיר על צפייה בדורות של אנשים פגועים שמעבירים את הכאב לילדים שלהם, ואז הילדים מעבירים אותו לילדים שלהם. כשהייתי ילד, הרגשתי שאמרו לי שאני הולך לחיות באופן מאוד ספציפי ושלא יהיה לי עתיד מזהיר בגלל העבר שלי. ב-Family Line אני אומר: 'טוב, זה לא באמת משנה. אני יכול להיות מי שאני רוצה'. כל-כך פחדתי לבטא את זה; זאת הסיבה שהייתי צריך לבטא את זה". Summer Child "הדור שלי הוא מהסוג שאוהב להתנהג כאילו הכל בסדר גמור. כשאנחנו מדברים על כאב, אנחנו מאוד סרקסטיים לגבי זה. אנחנו לא באמת מתעמקים ורק צוחקים על זה. אנחנו יוצרים מראית עין של מי שאנחנו כדי לעשות את הכל קצת יותר קל. ב-Summer Child אני מכיר בעובדה שיש לכולנו נטייה ליצור גרסאות של עצמנו שלדעתנו קל יותר לאנשים לעכל. אבל לעתים קרובות, זה רק משהו שיצרנו בראש וכולם מתאימים לאהבה בדיוק כמו שהם". Footnote "אולי זה אנוכי אבל Footnote הוא השיר האהוב עליי באלבום. הוא נוגע בעצב הזה שאף פעם לא נגעתי בו קודם, אם זה נשמע הגיוני. זה לא שיר שברון לב גדול ודרמטי על צעקות וטריקת דלתות ובכי. זה לא על זה. זה על מה שקורה אחר כך. כשהאקס/ית יכתבו את סיפור חייהם, אני אהיה רק הערת שוליים קטנטנה בתחתית עמוד. כל-כך הרבה אהבה, כל-כך הרבה מוזיקה היא על החלקים הגדולים והרועשים. השיר הזה הוא על ההבנה השקטה שצריך פשוט לקחת צעד אחורה ולתת להם ללכת". Memories "Memories היה השיר האחרון שכתבתי ל-Superache. רציתי לקחת ביטוי ששמעתי כל-כך הרבה פעמים בקומדיות רומנטיות כשעומדים ברחוב ואומרים: 'אני מקווה שתישאר בזיכרונות שלי לנצח. אני אוהב/ת אותך. אל תעזוב אותי אף פעם". רציתי לקחת את הביטוי הזה ולפרק אותו לגמרי, כאילו: 'יודע/ת מה? אני באמת מקווה שתישאר/י בזיכרונות שלי ולא בהווה שלי. אני לא רוצה אותך עכשיו.לך/י'". The Exit "רציתי לסיים את האלבום עם The Exit כי הוא מסכם את האלבום. זה שיר על ההבנה שכולם סביבך מתקדמים הלאה, אבל אתה עדיין עומד ביציאה ותוהה איך כולם עושים את זה בכזאת קלות ואיך הם יכולים להמשיך בחייהם אחרי שנשבר להם הלב. זה תמיד היה משהו שהדהים אותי. אני בן אדם של התמשכות. אני פשוט נשאר במקום, כותב שירים וחושב".