איך להפוך לאחת המדינות המצטיינות בעולם בחינוך
Eli Hurvitz
Executive Director , The Eddie and Jules Trump Family Foundation, Chair of the Israel Forum of Philanthropic Foundations
משבר הקורונה המחיש את החשיבות של ידע והבנה בתחומי המתמטיקה והמדעים. גרפים, מודלים ותחזיות שטפו את המסכים ואיפשרו לכולנו להבין את המצב ולכלכל את צעדינו. כעת כולנו סומכים על מי שיידעו לפתח טכנולוגיות, תרופות וחיסונים, ויחלצו את האנושות ממצב המשבר שאליו נקלעה.
כמדינה שבנתה עצמה על הון אנושי ועל מצוינות במדע ובהיי־טק, לישראל יש מוניטין מצוין ופוטנציאל גדול בתחום זה. ואולם הפוטנציאל שלנו רחוק מכדי מיצוי. שכבת המצוינות של ישראל מונה רק 9%, והיא בנויה בעיקר מגברים יהודים ממרכז הארץ.
הבעיה טמונה בראשית השרשרת, זו שמתחילה בחטיבת הביניים. הרף בחטיבה נמוך מדי, ההזדמנויות ללמוד ברמת מצוינות מצומצמות, אין יעדים ומדדים ברורים והפערים נפתחים. כתוצאה מכך, הרבה מאוד תלמידות ותלמידים מאבדים את דרכם.
סיבה מרכזית שבעטיה שכבת המצוינות בחטיבת הביניים צרה והומוגנית מדי, היא הפער בין תוכנית הלימודים לבין מה שבוגרי מערכת החינוך יהיו זקוקים לו בהמשך חייהם. בבתי הספר הדגש הוא על ידע טהור ומופשט ושליטה בטכניקה ובפרוצדורה. בעולם של היום נדרשת מדרגה גבוהה יותר.
ניתוח מקיף של הסטנדרטים במדינות OECD וראיונות עומק עם "צרכני המצוינות" בצבא, באקדמיה ובהיי־טק, מגלים לנו את הפער. לצד הידע העמוק והחשיבה הגבוהה, כפי שהם נלמדים במסלולי חמש היחידות ובאוניברסיטה, התכונות והמיומנויות הנדרשות כיום כוללות גם יכולת להתמודד עם בעיות מורכבות בתנאים של חוסר ודאות; חשיבה יישומית לבניית מעברים בין מודל למציאות; חוסן נפשי גבוה; גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות מהירה; למידה עצמית; אחריות אישית ויכולת קבלת החלטות; ויוזמה, יצירתיות ועבודה בצוות עם השונים ממך.
המקום להתחיל בכך הוא חטיבת הביניים, שיכולה להיות מנוף משמעותי לשינוי. לישראל יש שרשרת מצוינות חזקה מאוד ממגמות התיכון, דרך יחידות העילית בצה"ל, המחלקות האיכותיות באקדמיה והתעשייה המתקדמת. כעת עלינו להרחיב ולגוון את פתח המשפך.
אנחנו חייבים להבין שהמציאות משתנה לנגד עינינו. בעבר, כדי להצליח, מה שהיה צריך זו תעודת בגרות שמאפשרת כניסה לאוניברסיטה, ומשם הכל הסתדר. אחר כך, זה כבר לא הספיק ונדרשה תעודת בגרות איכותית עם חמש יחידות במתמטיקה. הדור הנוכחי עומד בפני מדרגה שלישית.
המדרגה הזאת גבוהה, כי בעידן של כלכלה מתכווצת ומיליון מובטלים, התחרות תגבר ורף הכניסה יעלה. גם קודם לקורונה העתיד שציפה לדור הנוכחי היה מורכב, קל וחומר כעת. כהורים עלינו להתעורר מהאשליה שהחינוך שאנו קיבלנו הוא מה שילדינו זקוקים לו. הם צריכים הרבה יותר.
כדי לעשות את השינוי הזה, נדרשת שותפות עמוקה שבראשה משרד החינוך. כאשר משרד החינוך יגדיר יעד ברור, יקבע מדדי הצלחה, ישדרג את תוכנית הלימודים, ישקיע במורים ויקצה את המשאבים, הוא ימצא לצדו שותפים לדרך שירקמו יחדיו מעטפת תומכת למהלך.
מנהיגות משתפת שכזו תהיה קשובה ותבנה אמון. היא תביא סביב השולחן מורים ומנהלים, הורים ותלמידים, ולצדם את רשתות החינוך והשלטון המקומי, ארגוני החינוך והאקדמיה, התעשייה והפילנתרופיה. כולם ישלבו ידיים ויתנו כתף.
בלב המהלך יהיו המורים, כי כשהילדים שלנו לומדים בכיתה, הם לא פוגשים תקציב ולא תוכנית, הם פוגשים מורים. במפגש בין מורים לתלמידים נעשה החינוך. יש בישראל הרבה מאוד ילדים שנכונים ללמוד ברמת המצוינות — וזו חובתנו לאפשר להם הוראה איכותית.
כתוצאה משותפות שכזו, שבמרכזה המורים, בתוך עשור ישראל יכולה לקפוץ מדרגה ולהימנות על 15 המדינות המצטיינות בחינוך. הרבה מאוד תלמידות ותלמידים, מהמרכז והפריפריה, יהודים וערבים, יוכלו אז לפרוץ דרך לעתיד טוב יותר, עבורם ולמען כולנו.
Know something about payments
4yAgree with Uri. What was the definition of excellency?
Managing Director | Founder | Investor
4yמסכים לגמרי עם מה שאתה אומר, אבל דוחה את המבחן והקטגוריות הנ״ל כמדד משקף למצוינות בתחומים האמורים. בהחלט ייתכן שרבות מהמדינות שנמצאות בקטגוריות הגבוהות במבחנים האלו מלמדות את התלמידים איך לעבור מבחנים מסוג זה (״ללמד למבחן״), דבר שנתמך גם ברוח היזמית שנפוצה, לדעתי יותר, במדינות המדורגות בקטגוריות נמוכות יותר כאן. כאמור, מסכים עם הטענה, אבל חושב שיש נתונים טובים מתאימים יותר לתמוך בה.