קשת מוצלבת

הקשת המוצלבת (גם קשת אופקית או רובה קשת) (באנגלית: crossbow, בשפות אחרות וריאציות של Arbalest) היא מתקן ירי קליעים המורכב מקשת המותקנת בצורה אופקית על קת, בה שחרור המיתר נעשה על ידי לחיצה על ההדק. דריכת המיתר יכולה להיות ידנית, או בעזרת מנוף או ארכובה.

היסטוריה

סין

מקורה של הקשת המוצלבת ככל הנראה בסין, ברבע השני של האלף הראשון לפני הספירה. לכלי נשק זה זמן דריכה ארוך, אך הוא אינו דורש מן המפעילים מיומנות מיוחדת. עובדות אלה העבירו את הדגש בלחימה הסינית משימוש בצבאות קטנים ומיומנים לצבאות גדולים בעלי מפקדים מוכשרים, המסוגלים למקם את הקשתות בחכמה ולפקד על פעילות הקשתים, לרבות החלפת שורות יעילה וכדומה.

אירופה ואמריקה

הקשת המוצלבת הגיעה לאירופה בתחילת ימי הביניים. ייתכן שממציאה שאבו השראה מהבליסטרה, הנראית ממש כמו רובה-קשת ענקי. הקשת המוצלבת נראית כקשת המונחת במאוזן על מוט עץ בהצלבה. הקשת עצמה עשויה לרוב ממתכת, בניגוד לקשתות רגילות העשויות מעץ. כמו בקשת רגילה, בין שני קצוות הקשת המוצלבת מתוח מיתר שיכול להיות עשוי מחומרים שונים. ישנם סוגים שונים של מנגנוני ירי עבור קשתות אופקיות, אך המכנה המשותף לכולם הוא שהחץ נורה על ידי לחיצה על הדק (בניגוד לקשת רגילה, בה החץ נורה פשוט על ידי שחרור המיתר מהאצבעות המותחות אותו).

שחרור הקשתים מהצורך להחזיק את הקשת במצב דרוך בזמן הכוונון, מאפשרת החזקת הקשת במצב דרוך זמן בלתי מוגבל למעשה, לעומת קשת רגילה בה הדריכה נעשית זמן קצר בלבד לפני הירי, ומאפשרת שימוש בתנוחות בהן לא ניתן להשתמש בקשת רגילה, למשל כאשר הקשת שוכב מאחרי מחסה או מסתור.

ברובי קשת רבים דריכת המיתר נעשית על ידי מנגנון מכני (לרוב גלגלת או ידיות סיבוב), דבר המסיר את המגבלה של עצמת הדריכה, שבקשת רגילה מוגבל לכוחו הפיזי של הקשת. יתרון זה עולה במחיר הגבלת קצב הירי, משום שמנגנון הדריכה דורש זמן רב יותר ממשיכה פשוטה של המיתר.

הקשת המוצלבת השיגה את עיקר פרסומה בימי הביניים באירופה. הבנייה החזקה של הקשת המוצלבת והמתח העצום שסיפקו המיתר והמבנה הקנו לקשת המוצלבת הכבדה טווח ירי של 200 מטר ויכולת חדירה של שריון בטווח 50 מטר. רובי קשת כבדים במיוחד כללו גם קשת שנעשתה מפלדה גמישה במקום מעץ. יתרונותיה של קשת זו היו שלא נדרש אימון מרובה בשביל להשתמש בה, שכן הכוח לדריכה סופק באופן מכני ולא באופן ידני. חסרונותיה היו קצב ירי איטי ביותר בגלל הזמן הארוך שנדרש בשביל לדרוך אותה מחדש לירי. בתקופת מסעי הצלב הראשונים אסרה הכנסייה את השימוש ברובה-הקשת באירופה אך התירה להשתמש בו כנגד "הכופרים".

השימוש ברובה-הקשת היה נפוץ בארצות שבהן לא הייתה תרבות עממית של ירי בחץ וקשת. לעומת האנגלים, שאר ארצות אירופה העדיפו את הקשת המוצלבת וזאת מכמה סיבות. אימונו של הקשת בעל הקשת הארוכה היה יקר מאוד. בנוסף לכך, קשת המוצלבת הייתה מדויקת בהרבה וכושר חדירת השריון של קשת זו עלה בהרבה על כושר חדירת השריון של הקשת הארוכה.

במלחמת מאה השנים התעמתו קשתי הקשת הארוכה האנגלים עם מפעילי קשת מוצלבת בשירות הצרפתים והאחרונים יצאו וידם על התחתונה^[^{דרוש מקור]}.

סוגי רובי קשת

שני הסוגים העיקריים של הקשת המוצלבת הם רובה הקשת הקל והכבד. קיימים מספר סוגים נוספים, אך תפוצתם פחותה.

קשת מוצלבת קלה

זוהי דרך הפעולה של חלק מרובי הקשת הקלים והכבדים

זהו רובה-קשת פשוט, קטן וקל. הקשתות המוצלבות הקטנות ביותר נקראות גם "אקדח קשת", באנלוגיה לרובה והאקדח של ימינו. את המיתר ניתן לדרוך ביד: הקשת מחזיק את גוף הקשת בידו האחת ומותח את המיתר בידו השנייה, ומשעין אותו על התקן השיגור (שהיה שונה מקשת לקשת). יתרונותיו של רובה-קשת קל הם שמרחק ועוצמת הירייה שלו היו גדולים משל קשת פשוטה (אך לא בהכרח מקשת מורכבת או קשת ארוכה) והוא אינו כבד ומסורבל כמו הקשת המוצלבת הכבדה. חסרונו לעומת קשתות פשוטות הוא זמן הטעינה הארוך; חסרונו לעומת הקשת המוצלבת הכבדה הוא עוצמתו הפחותה. ניתן להחזיק ולירות עם הקשת המוצלבת הקלה ביד אחת, אבל הטעינה דורשת שתי ידיים.

רובה הקשת הקל היה בשימוש בעיקר בציד ובתחרויות, ולרוב לא השתמשו בו במלחמות. הוא עדיין נמצא בשימוש בימינו על ידי מתנקשים ויחידות מיוחדות, בשל פעולתו השקטה. רובה-הקשת הקל של ימינו שונה מהמקורי, כדי לאפשר ירייה מהירה, נוחה, מדויקת וחזקה יותר. שלבי הירי ברובה-קשת קל:

הקשת מותח את המיתר בידיו ומשעין אותו על התקן השיגור.
הקשת מוציא חץ מאשפת חיצים (שהייתה מוצמדת לרוב לחגורה) ומניח אותו על התקן השיגור, מול המיתר.
הקשת מכוון, ויורה על ידי לחיצה על ההדק. ייתכן שיחזיק את רובה-הקשת בשתי הידיים בזמן הירייה, וייתכן שיחזיק ביד אחת.
בחלק מרובי הקשת הקלים, יש צורך "לאתחל" את התקן השיגור בדרכים שונות לפני ירי נוסף. למשל, ברובה הקשת שבתמונה שמימין, יש לסובב את העיגול בחזרה למקומו.

קשת מוצלבת כבדה

רובה-קשת זה היה בנוי בצורה כל-כך חזקה עד כי היה צורך בארכובה (Crank או Windlass), התקן מכני שהיה מחובר לחלקו האחורי של רובה הקשת, כדי למתוח את המיתר שלו. לארכובה היו שתי ידיות אותן הקשת היה מסובב בצורה מעגלית, כמו דוושות של אופניים; סיבוב ידיות אלו היה מושך חבל, שבקצהו היו שני ווים שהתחברו למיתר הקשת, וכך למעשה מתחו אותו.

יתרונו של רובה קשת זה הוא הטווח והעצמה: בעזרתו, ניתן להרוג אדם בלתי משוריין עד מרחק של כ-200 מטרים, ולחדור שריון עד טווח של כ-50 מטרים. חסרונותיו היו משקלו הכבד, עלות הייצור הגבוהה שלו, ובעיקר - קצב הירי האיטי שלו. ברובה קשת זה השתמשו במלחמות רבות בימי-הביניים, ולרוב הקשתים היו עומדים מאחורי קירות ארעיים או מגנים גדולים (הנקראים Pavise) בזמן הטעינה הארוכה של רובה-הקשת.

הירי ברובה-הקשת הכבד דומה לירי בבן-זוגו הקל, פרט לכך שהטעינה דורשת שימוש בהתקן מכני, ולכך שלא ניתן להחזיקו ביד אחת. בגלל הסרבול שלו, רובה-קשת זה כבר לא נמצא בשימוש בימינו.

רובה-קשת קליעים

זהו סוג של רובה קשת קל שהיה פופולרי בסוף המאה ה-18 ותחילת ה-19, בעיקר בתחרויות וציד של חיות קטנות. בניגוד לרובי-הקשת האחרים, הוא שיגר כדורים קטנים, במקום חצים. היה לו מיתר כפול שבאמצעו היה מעין "כיס" עור, בו מניחים את הקליע, בדומה לרוגטקה. הירי ברובה קשת זה זהה לירי בקשת המוצלבת הקלה, אך מנגנוני הירי היו שונים. לא משתמשים בו בימינו.

קשת מוצלבת מהירה

זהו תרגום חופשי של השם האנגלי Repeating Crossbow, לו אין תרגום מדויק לעברית. רובה הקשת המשוכלל הזה הומצא במקור על ידי הסינים, והוא נקרא צ'וּ-קוֹ-נוּ או ז'וּג-נוּ (Chu-Ko-Nu, Zhuge-nu, 诸葛弩); פירוש המילה נוּ בסינית הוא קשת-מוצלבת, וז'וּג ליאנג הוא המפקד הסיני לו מיוחסת המצאתה (עובדה שככל הנראה אינה נכונה, כיוון שהשרטוטים המוקדמים ביותר של נשק זה מתוארכים לפחות 400 שנה לפני זמנו של ז'וג). רובה-קשת זה היה בנוי בצורה מיוחדת, כך שהתחברה אליו מחסנית של עד 10 חצים. הירי בו נעשה על ידי הנעה קדימה ואחורה של ידית, מה שאפשר קצב ירי מרשים למדי של כעשרה חצים ב-15 שניות. למרות יתרונה זה, הקשת המוצלבת המהירה הייתה פחות מדויקת, והעצמה והטווח שלה בהשוואה לרובי הקשת האחרים היו פחותים.

ניתן לחשוב על נשק זה כעל תת-מקלע עתיק. השימוש האחרון בצ'ו-קו-נו היה במלחמת סין-יפן הראשונה.

רובה קשת תחרותי

בתחרויות ירי אולימפי היה מקובל להשתמש ברובה קשת מודרני במשך מספר עשורים במאה ה-20, אך מאז התמעט העניין בענף וענפי קליעה אחרים הפכו לפופולריים יותר. מועדוני קליעה ספורים בישראל מחזיקים ברשותם רובי קשת תחרותיים ומדי שנה מתקיימת תחרות קליעה ברובה קשת.^[^{דרוש מקור]}

החץ שבו עושים שימוש בתחרויות הקליעה הוא קל למדי ובעל צורה ייחודית. קצהו גלילי וגודלו תקני (זהה לקוטרו של כדור אוויר), וזאת גם מן הסיבה שהמטרות המשמשות בתחרויות קליעה לרובי קשת הן גם המטרות בהן עושים שימוש לתחרויות קליעה ברובה אוויר.

דריכת הרובה נעשית בעזרת מנוף, המקל על משיכת התקן השיגור אל קצה המסילה, שם הוא ננעל עד ללחיצת ההדק.

ראו גם

קישורים חיצוניים

קשת מוצלבת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)